ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המושבניק

ברוכים הבאים לחיים שלי, סוף סוף יש מקום שאני יכול לשפוך בו את כל מה שאני חושב...
מצד אחד עומק (כן יש עדיין גברים שמביעים רגש...)
מצד שני...
מקווה שתהנו מהעולם שלי ושתביעו את דעתכם.
לפני 11 חודשים. 2 בינואר 2024 בשעה 21:38

כשהיינו קטנים לקחו אותנו בגן לטיול במטע האבוקדו במושב.

חיכינו כל יום לטיול שיבוא .

להסתובב במטע.

לראות את הפועלים עובדים.

שהם קוטפים לנו אבוקדו ונותנים לנו לארוחת עשר של היום למחרת בגן.

 

כשהייתי בבית ספר, עשינו פעילויות בימי שישי בבוקר במושב.

בפעילויות הלכנו למטע האבוקדו

לראות כיצד עושים קטיף,

להסתובב בין העצים

היינו מוצאים פינה ומדליקים מדורה.

מהעלים היבשים של עץ האבוקדו.

 

כשהייתי בתנועת נוער בחטיבה, הלכנו לעזור בקטיף במטע.

נותנים מאמץ ועזרה לפועלים.

 

כשהיינו בתיכון הלכנו בלילה למטע האבוקדו.

גנבנו לנו אבוקדו בלי שידעו.

 

ואז את באת.

ויצרתי חוויה אחרת.

נכנסנו עם האוטו למטע

ובאוטו אמרת שאת רוצה אותי כאן

במטע האבוקדו.

וככה

בין העצים

באוטו דומם

שרואים רק את הפנסים של הרכב היינו יחד.

(מרגיש שזה לפוסט אחר)

 

וכך יצרתי עוד חוויה ממטע האבוקדו.

 

יום יום כשאני יוצא מהמושב אני עובר ליד המטע

עובר ליד המטע וחושב

כל גיל והחוויה שלו

ממטע האבוקדו

וזכרונות טובים, מדהימים, מחרמנים עוטפים אותך

כשאתה עובר ליד המטע

מטע האבוקדו בכניסה למושב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י