המושבניק

ככה העולם עובד?

אתה עמוס?

אתה מרגיש שאתה נופל?

שיש עומס בלתי נפרד ושאתה לא יכול לנשום עוד?

יופי,

הנה עוד משימה שאתה צריך לעשות...

משימה על משימה על משימה....

כל שנה נראה שהקושי רק עולה ועולה

העומס רק מתגבר ומתגבר

מלימודים, לעבודה

עוד ועוד ועוד

אתה מתחיל להתפרק

והמערכת רואה את זה

ועל הזין

מי שסובב אותך רואים את השחיקה

אבל מה ניתן לעשות?

"אנחנו מבינים אבל אין ברירה... כן שנת סטאז' זה קשוח.... כן שנה ראשונה זה חרא..."

וואו אתם מבינים,

מזיז לי את הקצה של כלום

מרגיש בהישרדות

מרגיש בטביעה

מגדלי קלפים שנופלים סביבי

משנה לשנה העומס עולה

משנה לשנה הכל מתגבר

וכל מה שאתה רוצה זה שקט

שהכל ישתתק...

"הנה יש סופש, יש שקט..."

ממש לא

אני לא יודע מה עדיף

את השבוע או סוף שבוע

או שלא עדיף כלום כבר...

עדיף להיאחז בדברים הקטנים

אבל עד מתי?

מתי העומס יפחת?

אלה החיים?

כוסעמקק