ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המושבניק

ברוכים הבאים לחיים שלי, סוף סוף יש מקום שאני יכול לשפוך בו את כל מה שאני חושב...
מצד אחד עומק (כן יש עדיין גברים שמביעים רגש...)
מצד שני...
מקווה שתהנו מהעולם שלי ושתביעו את דעתכם.
לפני 7 חודשים. 12 במאי 2024 בשעה 13:12

אתה אח שלי

אח לא מאותו אמא

טוב בעצם אנחנו לא הכי מכירים

אתה גדלת כמה שכבות מתחתיי אבל נפגשנו פה ושם במושב

אתה חלק מה-ד.נ.א שלנו

אתה אח שלי

נתת פייט של החיים

נלחמת כמו אריה

עם כדור בכתף

ובסוף הרימון...

 

את אחותי

טוב אחותי הייתה עם אחותך בכיתה

גדלנו באותו בית ספר

התחנכנו על אותם ערכים

נפגשנו כאשר האחיות שלנו היו יחד 

את אחותי

את הגנת בגופך

על חיילות שעוד היה להם ריח של בקו"ם

לא ברחת

נלחמת כמו לביאה עד הכדור האחרון

עד שלא יכולת יותר...

הצלת חיים

עד שהאור כבה...

 

אתה אח שלי

טוב אמא שלך הייתה כמו אחות של אמא שלי

הן גדלו יחד הרי בקיבוץ

אותו חדר

אותו בית נעורים

אותם צרות

קיבלת את הערכים של הקיבוץ

כמו שאני קיבלתי למרות שגרתי במושב

(הרי אופי של קיבוצניקים זה עובר בדם...)

הפעלתאת הנוער

היית תותח

נלחמת בבסיס שהם באו לכבוש

הייתם לבד

עם בקושי כדורים

הסתתרתם בחדר אוכל ולא נתתם לאיש להיכנס

הרגתם כל מי שניסה

הם שרפו אתכם חיים שם...

נלחמת עד הכדור האחרון והגנת על החברים שלך

כמו תותח אמיתי

אתה אח שלי

 

כולם אחים

כולנו אחים

כולנו איבדנו

והיום אנחנו איתם

העצב ממלא

והשנה יותר מתמיד

איבדנו חלק בגוף

כולנו

ומנסים להתאושש

לאחות את השברים

אבל היום הזה השנה...

 

מנסים בכל הכח

וזוכרים אתכם

אחים ואחיות שלנו

תמיד....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י