השקיעה נחתה
מתמוססת מעל הים
שקיעה על מה שהיה פעם קירבה
שקיעה שמרמזת שנגמר סיפור אחד
ומחר יתחיל סיפור אחר
אבל בין הסיפורים
הלילה עולה
החושך
ההרגשה השחורה
ובלילה
שאתה בתוך החושך
אתה מנסה להיזכר
שמחר תעלה השמש
ותאיר
ותשטוף את העיניים בטוב...
מתי האור יעלה?
מתי השמש תפציע ונחזור להתמוגג ממנה
מעל יערות הגליל?
בכביש שמשני צדיו עצים ירוקים שמלטפים את העיניים, ומולך ים כחול מכחול.
מתי נהיה בלי פחד
עם אוהל בחוף היפה, שם בין הסלעים המסתתרים, החוף הפרטי שלכם
נשחה בלגונות, באגמים שנוצרים בתוך הים.
זר לא יבין
את ההרגשה שלצאת מהאוהל
ומולך ים כחול, שחיית בוקר
וקיפול...
לראות את המבוגרים ביחד איתך שוחים בשבע בבוקר ולומר בוקר טוב למציל שפותח את הים...
זר לא יבין את האיזורים שלך בין היערות...
היערות שהיום שרופים...
החופים שאין גישה אליהם...
היופי שמסתתר...
אנחנו בלילה
ומחכה
מחכה כבר שהשמש תפציע
ותנקה את הרסיסים והרע
שהשאירו אצלנו...
שנוכל סוף סוף ליצור שוב חוויות במקומות שאהבנו....
במקום שבו אנשים בילו וחייכו
היום השתלטו על המקום הכטבמים...
אור הבוקר
מחכה לך
כולנו...