תקראו לי מזוכיסט שאוהב להתעלל בעצמי אבל האמת היא?
שיש משהו כל כך יפה במתמטיקה.
ולא, אני לא מדבר על המתמטיקה של בית ספר
- מתמטיקה היא שפת הייקום.
- זה חידות על חידות.
- זה דרכים יצירתיות שלא חשבת עליהן שמטרתן להגיע לאותה מטרה.
- זה משהו נורא מוגדר.
- עם כללי משחק ברורים, שאם תלך לפי החוקים, אין סיכוי שלא תצליח.
- זה ביטחון.
- זה נפילת האסימון.
בעולם משוגע
שכל היום משתנה,
בעולם פסיכי
שאין בו שחור או לבן
אלא יש בו צבעים על צבעים,
בעולם הזה,
המתמטיקה נותנת וודאות
ביטחון
מקום בטוח
בית
יש בזה משהו יפה,
משהו מרומם,
להצליח לפתור משהו שישבת עליו שעות,
להבין פתאום,
ככה, בבום
ולהבין שיופי
יופי זה לא רק חיצוני
אלא הוא יכול להתבטא בצורת חשיבה ודרכים שונות לפתרון
כל אחד מחפש את העוגן
הפינה שלו
בימים האלה
שאין וודאות על כלום
יש מקום שבו הוודאות תמיד קיימת
והיא סובבת סביבנו
בכל דקה, שנייה,
בכל מקום וצורה
וזו המתמטיקה.
