ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המושבניק

ברוכים הבאים לחיים שלי, סוף סוף יש מקום שאני יכול לשפוך בו את כל מה שאני חושב...
מצד אחד עומק (כן יש עדיין גברים שמביעים רגש...)
מצד שני...
מקווה שתהנו מהעולם שלי ושתביעו את דעתכם.
לפני 3 חודשים. 16 בספטמבר 2024 בשעה 13:17

הסיפור מתחיל בכך שצריך להחזיר את הרכב לנהריה

 

אז ככה:

שני דרכים לנהריה

אחד פחות קרוב למקום שצריך בנהריה

אחד בטיפה יותר רחוק

 

בדרך הרחוקה זה עובר בצומת שהופגזה לא מזמן ובכביש שמצדיו בניינים שרק לפני שבוע 

אחד הבניינים אכל כטב"מ

 

בדרך הרחוקה הכטב"מ יורט על הכביש והרסיסים הרגו לפני חודש...

 

כן, זו המציאות

לחשוב מאיפה לנסוע...

 

יאלה שנגיע לצומת שמפצלת את הדרכים נחליט

 

נוסע עם חלון פתוח כדי לשמוע אם היא תבוא...

 

טוב היום לא היה כלום

יאלה בכביש הקרוב

 

נוסע בכביש, מגיע לצומת ונותן גז

רואה את האיזור של הבניין שנפגע

וליד על הכביש יש את הרמזורים

 

ילדים מחכים שם ברמזור

יושבים ומחכים שייתחלף להם לירוק

 

הזייה...

אם עכשיו יש משהו הם צריכים להגיע לאיזור מוגן בזמן של חציית הכביש

והכל פתוח כאן...

 

ממשיך ומגיע ליעדי

חונה את האוטו ומתקדם ברגל

 

מסתכל במהירות על כל בניין

איפה אני יכול להתחבא אם היא תתפוס אותי...

 

כל האנשים עם אוזנייה אלחוטית

לא שתיים

כי צריך לשמוע אם היא תבוא...

 

זו המציאות בעיר הצפונית שלא פונתה...

 

עכשיו, הארגון מפוצץ את קריית שמונה, מטולה וכל האיזור כי הוא יודע שאין שם אנשים כי כולם פונו

אבל הוא מגביר קצב גם עם העיר שלא פונתה...

 

לא ברור מה המצב

מה יהיה

סתם מוציא עוד תסכול

 

עוד יום בעיר עם הריח של המלחמה באוויר...

 

im for you​(נשלטת) - מציאות נוראית וסוריאליסטית לחלוטין זה דפוק לגמרי... מה שהכי כואב זה שבאמת הצפון זניח לעומת המרכז שטיל אחד שם ומתעוררים, זה מכעיס.
מקווה שיהיה לך בכול זאת יום עם חיוכים ❤️
לפני 3 חודשים
מושבניק בעיר הגדולה - תודה ☺️
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י