מתוך יומנו של צפוני
חמישי:
אוי, צריך לחזור לצפון לעשות שיעורי נהיגה...
לא הכי בא לי אבל בסדר...
אין ברירה...
מאיפה לנסוע?
מהדרך שמטווחת או מהדרך שמטווחת יותר?
האמת שתי הדרכים מטווחות אז מה הכי מהיר?
איפה יש פחות שטחים פתוחים לאורך הכביש?
עכשיו 6 וחצי והם אוהבים את המטח של שמונה
אספיק להגיע לפני המטח?
טוב נצא
יוצא
ומדבר עם חבר כל הדרך
(לא הכי כיף לנסוע לבד בזמן הזה באיזור הזה...)
עובר את יקנעם
אין ברירה... מכאן שתי הדרכים מתוחות...
מיקנעם, הכביש כמעט ריק
שבע וחצי בערב והכביש עם אולי עשר מכוניות
תחושה הזייה
בימים כהרגלם יש פה פקק של החיים....
מהצד השני של הכביש אנשים נוסעים דרומה
תחושה שכל מי שנוסע דרומה כאילו מאותת לי
"לא!!! הפוך!!! אל תיסע צפונה!!!"
ועם התחושה הזו אני נוסע
כמה שיותר מהר להגיע לשיעור
לעשות אותו
ולחזור הביתה
מגיע ורוכב בשיעור עוד שעתיים
חוזר הביתה
ואז הגיע המטח של הלילה טוב
שבת:
קם בעשר מטלפון מאמא שלי
"אתה בסדר?"
ואני כן, בממד ישן מה קרה?
מסתכל על הטלפון
התראה של רעידת אדמה
מה? עכשיי גם רעידת אדמה יש פה?
בואו נסגור ששבוע הבא יש מטאור
עוד שבועיים פלישת חייזרים
וזהו אנחנו מכוסים...
לצד ההתראה וההסבר על רעידת האדמה
רואה את כל המסך אדום מהמטחים
בוקר ולילה טוב
סוגר את הטלפון
חוזר לישון
שברקע הפיצוצים
קם ברגוע
מתארגן
ובנתיים עוד מטחים בחוץ למקומות היפים ביותר בישראל
ואני רק רואה את השובלים של היירוטים והפיצוצים בשמיים
יוצא לי לשיעור נהיגה לפני הטסט
באמצע השיעור מסמנים לי לרדת רגע מהאופנוע כי אזעקות ויירוטים
טוב, זה שוב רחוק (עשר דק נסיעה ממני)
כולם מסתכלים על הפיצוצים ואני?
אני ממשיך לרכב
חוזר הביתה
שעה אחרי שהייתי בשיעור
מטח של אזעקות למקום שהייתי
טוב, בומים וכאלה ברגיל...
ראשון:
נוסע לטסט
עוצר בדרך כי אזעקות
אהה זה אזעקות על כטבמ לא טילים
טוב הכטבמ עבר אותנו, המשיך דרומה
טוב נמשיך לנסוע
מתכונן ועושה את הטסט
בלחץ אטומי אם עברתי או לא
אבל גם תחושת שחרור
אוף, צריך להסתפר
נוסע להסתפר בנהריה
עיר רפאים...
ופתאום הודעות מהאחיול שלי לא להסתובב כי היה פיגוע בגלילות וזה לא יום לצאת מהבית
לא... כי בצפון יש ימים שהם סבבה...
כבר לא מתרגש
נכנס לחנות, שומע את הצפצוף של ההתראות אצל אחת הלקוחות
וישר כמו עדר, כל החנות שואלת אותה איפה עכשיו?
"מטולה, קריית שמונה"
אהה
טוב אין מה לדאוג, לא אלינו...
ככה בכל חנות שנכנס אליה
חוזר הביתה אחרי התספורת
צריך ללכת לשבעה של משפחה של חבר
יוצא מהבית עם העוגה ביד ופתאום אזעקות בנהריה
טוב... נצא יותר מאוחר
הולכים לשבעה בנהריה
וכל הזמן פיצוצים מכיוון הים
ברגיל...
חוזר הביתה ובנסיעה יש כביש ישר שאפשר לראות את כל ההרים ליד הבית עד האיזור של צפת
חושך, זהו אזור בלי פנסים בכביש
ופתאום רואה את השיגורים של המיירטים שלנו מאיזו פינה רחוקה רחוקה
וזה כל כך יפה
טוב
הנה עוד יום הסתיים לו
וחוזר הביתה
והנה תמונות יפות של מטחים קצת
(אל תדאגו זה היה מטח רחוק ולא היה צריך להיכנס לממד)
