המושבניק

איך שהימים משתנים פה ברגע:
התחלתי את היום בחוסר מודעות מוחלטת למצב
מה אעשה?
דבר ראשון אני חייב אופנוע, אין סיכוי שלא
אז פתחתי את הבוקר בהסתובבות בכל פאי לחפש אופנוע להשכרה
ולא מצאתי
שלוש שעות שאני מחפש
מרגיש לבד, בודד והייאוש חונק בגרון
מה? יכול להיות שפאי לא בשבילי? שזה סתם אוברייטד?
ישבתי לי בהוסטל עם רצון לבכי והבנה שגם עם החברים והמשפחה בארץ אני לא יכול לדבר (בכל זאת, ארבע חמש בבוקר...)
ואז גיליתי את כוחותיי "לא! אין ייאוש! אתה תקום ועכשיו אתה תמצא!!"
אז אחרי 3 וחצי שעות של חיפוש ושלוש פעמים של חזרה להוסטל, החלטתי לנסות את מזלי בפעם האחרונה
ואז
מצאתי אותו
קטנוע אדום שמחייך רק אליי
ישר תפסתי אותו ומהיום הוא שלי לימים הבאים

אוקיי, שלב שני
יש אופנוע, מה עכשיו?
נכנס לי לרשימת דברים שאפשר לעשות בפאי
ובלי לחשוב עולה למעיינות החמים של פאי
(לא החלטה הכי חכמה בהתחשב בחום של תאילנד 😅)
פשוט נסעתי והגעתי
הגעתי עם המחברת שלי
לבד
בלי תכנון
ישבתי והייתי במים
יצאתי החוצה וישבתי והסתכלתי על המים על אבן והתחלתי לכתוב
כתבתי מה שעובר עליי אך עצרתי באמצע
עצרתי כי דיברתי עם חרדי מברוקלין שלא יודע מילה בעברית, עם הולנדים שהיו במים (אז היום בפינתנו, מסתבר שאני מיוון, ספרד, צ'כיה, ולא לא מישראל)
ואז שמעתי שלושה ישראלים חמודים מדברים וצוחקים והם צירפו אותי אליהם
מסתבר שאנחנו באותו הוסטל, הם עובדים בנתב"ג ובתאילנד לחופשה קצרה של חמישה ימים
ישבנו, צחקנו עד שנמאס
ואז הלכתי לאכול, לבד, להכיר את האוכל שכולם מדברים עליו
על הסנדוויץ הוויאטנמי בשדרה בפאי (ה ישמור איזה טעים)
ואז נסעתי לראות את השקיעה בקניון מטורף
עם נוף פסיכי
שכמובן מלא ישראלים ותיירים מהעולם
היה מטורף מהיופי אבל מסתבר שהרעש של השני רחפנים שצילמו את הקניון הרג מלא מאיתנו
אז ישר אחרי השקיעה התקפלות חזרה להוסטל,
התארגנות וישיבה של ישראלים פה עד שהוחלט שנלך לשוק לילה
הלכנו ופתאום מלא פרצופים מוכרים
פרצופים מוכרים מהמסיבה של אתמול ומהגסט האוב בצאנג מאי
ופתאום השלישייה שהייתי איתה היו בהלם שאני מכיר את כולם
וחזרתי לעצמי
ובאמת פאי מרגישה כמו קיבוץ קטן שכולם מכירים את כולם
אז מיום שהתחיל טיפה זוועה
הפך ליום חוויתי ומלמד

אני גיליתי היום שיש בי עוד צדדים
החל מהיכולת להיות לבד ליכולת להיות יחד
הלבד הוא חבר
והביחד הוא גם חבר
שניהם יכולים להרכיב אחד את השני
ולא באים אחד על השני

החיים מלאים בהפתעות
וזה סיכום יום שני בפאי