המושבניק

היא נכנסה אל האוטו 
מתרגשת כולה 
היום שעבר עליה משתקף בכל זיז בפניה 
והשמחה שהיא רואה אותו פתאום משנה את הגישה 
העיקולים סביב הפה נהפכים לחיוך והיא יודעת 
היא הגיעה הביתה 
עכשיו אפשר להירגע סוף סוף 
הוא הסתכל עליה 
חייך
והתחיל לנסוע
במבט על הכביש הוא מכניס לה יד מתחת לחצאית 
"זה אני לא רוצה להרגיש, קדימה להוריד"
בהתרגשות אין קץ היא מורידה את התחתונים 
מרגישה בטוחה 
יד אחת על ההגה ויד אחת מטיילת לאורך הרגל
עולה לאט לאט למפשעה 
ומשם לכוס שלה 
הוא מרגיש כיצד הכוס חם ומוכן בשבילו 

כמה שהיא חיכתה לזה
למגע שלו 
להרגשה המופלאה של האצבעות שמטיילות שם בחופשיות 

הוא מלטף את הכוס 
את הפרח שלו 
והוא מתחיל להרגיש כיצד היא מתחילה לזוז 
החום הופך לדופק פועם 
הוא מרגיש את הדופק בכוס מתחיל יותר ויותר לפעום 
והוא נהיה רטוב יותר ויותר

רק בעצירה ברמזור הוא מסתכל עלייה 
היא נמסה מהמבט 
מהשליטה והאיפוק 

היא יודעת שהוא רוצה לאכול אותה כבר 
אבל לא אומר את זה 
היא מחכה לו
והוא מחכה למנה המיוחדת ששייכת רק לו 

הוא תופס אותה בירך 
היא מרגישה איך האצבעות שלו עוטפות חזק את הירך שלה 
היא שייכת לו 
הדרך מתקצרת 
וכל קילומטר שעובר היא יידעת שתכף היא תהיה אצלו 
והיא תתפרק 
תתפרק כדי שהוא ירכיב אותה חזרה 
בצורה טובה יותר 
מותאמת יותר 
שלמה יותר 

מגיעים לשער הצהוב 
הדופק שלה מתגבר 
היא רק מחכה שייחנו 
הוא מגיע לחנייה 
עוצר לאט לאט את הרכב
מסתכל לה בעיניים 
אומר לה שלום ומנשק אותה 
והם יוצאים מהרכב 
לעבר הרפתקאה חדשה