המושבניק

אז שולט הכניס אותי לדום ספייס
מה? 
כן, שולט הכניס אותי לדום ספייס

הכל התחיל אי שם במרתפי הדאנגן
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת 
המועדון ריק מאדם (טוב היו טיפה) 
החתלתול עושה סשן שיבארי על אחת הבנות שבמועדון 
אני רואה את הקטנה שלי 
העיניים שלה נוצצות 
"מה קורה?" 
"האמת שזה מסקרן אותי, שיבארי" 
"מה הבעיה? על מי את סומכת?" 
ואז הוא בא 
השולט 
חבר שלנו 
"עליו" היא לוחשת לי 
אני בשקט הולך ושואל אותו איפה הוא גר (בושה שאיני זוכר) ומספר לו שהקטנה שלי רוצה להיקשר 
והוא ישר אמר מה הבעיה? 
וכך התחיל לו הסשן המשותף
דבר ראשון הלך אליה ושאל על ההיסטוריה הרפואית שלה והאם זה בסדר ואומר לה חוקים
ותמיד הוא בקשר עין איתי

הקטנה שלי עומדת, חוששת במקצת
אני מתקרב ואוחז לה ביד 
עיניים אלי
והיא מקשיבה 
והחבר שלנו מתחיל לסובב סביבה חבל ראשון 
זו פעם ראשונה שלה בשיבארי 
והיא לא יודעת איך היא תרגיש 
אבל אני איתה שם
מחזיק את היד 
מבסס את הרוגע שלה 
נותן לה להיכנס לספייס 
לא מזיז מילימטר את העיניים ממנה

עוד חבל 
אני מתיישב על הספה 
והעיניים על הקטנה שלי 
על כל תזוזה, כל הבעה הכי קטנה 
לא מתחמקת מעיניי

עובר לי בראש
"מה אבל היא שלך? אז למה מישהו אחר קושר אותה?"
ואז נופל לי האסימון 
היא שלי 
שלי בנשימות שלה 
במבטים שלה 
בחוסר תנועה 

אני מבין שיש דברים שאני לא מסוגל לעשות כמו שיבארי אך זה בסדר 

הריחוף מגיע 
רתמות החזה מוכנות 
הגיע הזמן להתקדם 

החבר בקשר עין תמידי עם הקטנה שלי ואיתי 
הוא קושר אותה ומביט עליה ועליי 
מתקשר 
יודע את הגבול 
מה כן ומה לא 
מה מותר ומה אסור 

אני ממשיך להסתכל 
אנשים עוברים בתוך הכלוב 
מתחילים לצפות מבחוץ 
צמוד לכלוב 
מרותקים כמו הקטנה שלי
צלילי האימפקט שנובעים מהבמה עולים ומציפים את החדר 
אבל אני
אצלי העולם הפוך 
אני מרוכז בנקודה אחת 
בגוף של הקטנה שלי 
לקלוט כל דבר הכי קטן 
והנה זה מגיע 
אני מסתכל בפנים שלה ואני יודע
היא צריכה אותי 

אני מתקרב 
מצמיד את היד שלי ללחי שלה 
מקרב אותי 
ותוך שנייה הגוף שלה ותזוזות הפנים השתנו
נהיו רגועות 
ואני מתקרב עם הראש 
מצח אל מצח 
הנשימות של שנינו מסתנכרנות
תוך כדי הקשירה 
שנינו פתאום בתחושה אחת
היא בספייס שלה ואני בשלי 
שני ספייסים שונים אבל ביחד 

הריחוף עובר אליי 
אבל עדיין אני חד ובשליטה 
יודע מתי היא צריכה אותי ומתי לחזור להסתכל על הקטנה שלי מהספה 

הוא מסיים את כל הקשירות 
ומזמין אותי להתקרב 
לגעת ביצירה שעשה 
ביצירה שלי 

ואני מעביר את היד שלי על הלחי של הקטנה שלי 
עובר לצוואר
לחזה 
לבטן
מחליק וזורם עם היד על כל חלק וחלק בגוף שלה 
בדיוק כמו נוצה 
מחליק עדין 
והקטנה שלי 
מגיבה בהתאם 
גם כשהיא לא מתקשרת והיא עם עיניים עצומות אני יודע בוודאות מה קורה איתה  

"אני יכול להשתעשע עוד טיפה?" 
הוא אומר לי 
ואני מסתכל על הקטנה שלי 
ומאשר 
והוא מחליק עוד קשר 
והתגובות שלה בהתאם 
אנחנו מובילים אותה לקצה
אבל היא מסוגלת 

היא כל כך חששה מלאבד שליטה אבל אני יודע שחוסר השליטה שהיא חווה זו תוצאה לשליטה ולביטחון שאני מעניק לה עכשיו 

"אולי עוד משהו קטן?" 
הוא שואל
אני מסתכל על הקטנה שלי במבט 
לרגע אני לא בטוח ואז אני מסתכל ויודע שהיא במקום בטוח 
אז אני מאשר לו 

הוא מחליק חבל תוך כדי הנחיות ודיבור איתה באוזן, והוא מכסה לה את העיניים

המבט שלה משתנה
היא חווה חוסר רוגע 
התחלה של פחד 
וישר אני מניח את היד על הלחי שלה 
והכל קפא
משתנה חזרה לרגוע 
היא בטוחה 

לאחר שהחבר נותן לנו מספר דקות קטנות כדי לשאוב יחד את הרגע
הוא מתחיל לשחרר אותה 
לאט לאט 
כל חבל שמשתחרר, הביטחון שלה פתאום יורד 
ואני שם לב 
ומחזיק אותה עם שתי ידיים 
והיא פתאום פותחת עיניים 
מביטה בי 
ברוגע ובריחוף 
ושנינו יודעים שלמרות הקשירה 
של החבר 
היא שלי 
היא נוטה ליפול עליי ואני מתחיל להרגיש יותר ויותר איך המשקל עובר מהחבלים אליי
ואני שואב את האחיזה והמשקל 
תופס אותם בשתי ידיים 

החבר משחרר את כל החבלים 
ואני לוקח את הקטנה שלי כמה צעדים קטנים לספה 
ושם עושה לה אפטר קר 
רבים רואים אותנו ורוצים לגשת 
אבל עוד לא
היא צריכה אותי שאהיה שם 
ואני אותה 
פשוט שנינו בלי שום דבר אחר 

רק כשהיא נותנת לי את האישור וחוזרת לעצמה 
החבר ניגש 
ומתחבקים שלושתנו 
ויודעים שהיה כאן משהו
משהו עוצמתי

שלושתנו חווינו משהו 
ואחרי עיכול של הדברים 
הבנו 
ששלושתנו היינו בספייס משותף
אבל לכל אחד היה ספייס אחר
והחיבור שלנו 
התחזק ונהדק 
כמו הקשרים של החבלים