לפני 11 חודשים. 19 בנובמבר 2023 בשעה 3:09
אני מתגעגע להרגשה של החוסר אונים לפעמים.
להרגשה של הפגיעות מולה.
אני מתגעגע להרגשה של היכולת לעצור הכל, לפשוט את המדים.
להוריד מעל כתפי את הכומתה החומה ולהתמסר אל האישה האימהית הזו.
כל יום שאני לבד אני מתגעגע למגע הזה.
בשלב מסויים הבנתי שזה לא היא.
זה פשוט אני.
אני צריך את זה.
כי לא קיבלתי את זה בחיי.
אף אחת לא דאגה לי, אני תמיד דאגתי לאחרים.
וברגע שמישהי אמרה לי "תן לי לחבק אותך"...
נעלמו המגננות.
ירדו המגנים.