הקשר ששליטה מנטאלית מייצרת בין שולט לנשלטת, לפחות בשבילי, הרבה יותר חזק מהקשר הוונילי. אז כשנפרדים, צריכים לגזור המון חוטים דקים ולא דקים שחלקם נכנסים לחורים הכי עמוקים באישיות שלי. ולגזור ממש ליד השורש. או שבכלל - לעקור את השורש עצמו כי כנראה אחרת החוט של הקשר הזה יצמח בחזרה ודי מהר...
נפרדנו ביומולדת שלי...
וזה בכלל לא פעם הראשונה שנפרדנו.
וכן, היה נראה שגם הפעם אחזור כמו בכל הפעמים הקודמים... שאתה תקבל אותי בחזרה למרות שלא מגיע לי ולא מתאים לך...
אבל הפעם החלטתי לנסות קשר חדש בתור אנטידוט.
זה מוזר, ככה. פתאום לקבל הוראות - ממישהו אחר. לקרוא בשם שלך - למישהו אחר. הכל היה מוזר...
אך נעים.
להישלט. להתמסר. בקטנה, בזהירות, צעד אחרי צעד - כמו שהולכים על הקרח ובודקים כל צעד.
התברר שזה בהחלט אפשרית, לגדל קשר חדש בתוכי, למרות שעדיין לא עקרתי את כל החוטים שמקשרים אותי אלייך. יותר קשה, יותר מסובך, יותר מבלבל, דורש יותר שליטה עצמית ממני - אך בהחלט אפשרית.
אז עכשיו אני למדתי משהו חדש...
ושבסוף אני לא אהיה איתו, זה לא קשור אלייך. פשוט יש קטעים שאני לא אסתדר איתם - אז החלטתי שלא כדאי להמשיך.
אבל זה היה נסיון חשוב ומועיל. כי עכשיו אני בטוחה שאני מסוגלת להרגיש. להישלט. לרצות ולרצות. בלי להשוות. בלי לדמיין. בלי לפנטז עלייך...
למרות שעדיין...
מעניין, האם בכלל באמת משתחררים מהשולט הראשון?
