לפני 9 חודשים. 22 בפברואר 2024 בשעה 12:13
אני חייב רגע לעצור ולכתוב את זה, פשוט כדי שאוכל לחזור ולהתרכז. אני מנסה לסמוך באופן מיידי. זה לא קל, יותר מדי היסטוריה, יותר מדי דברים שאני מרגיש שאנשים פשוט לא יצליחו לעכל. כן, עם אנשים מכאן קצת יותר קל. אני מדמיין לקבל ממנה משימות. אני חושש מהמשימות שיקחו ממני משהו, חושש ורוצה שהיא פשוט תיקח ממני. כשמשוחחים ומוצאים דברים שפחות נעימים לה, אני מנסה לשנות באופן מיידי, גם אם זה לא עובד מיד באופן חלק. זה קצת גורם לי להרגיש מאולף. אני רוצה להרגיש כך. פשוט כך. שיתחיל ממשימות קטנות, שישתרשו, שיגדלו, שישנו, שיאלפו, שאוכל לשחרר ולתת לה לקחת יותר ויותר.
יושב במשרד, מרגיש שפתיים דמיוניות ליד האוזן שלוחשות - "זה שלי". והוא, שם למטה, מתקשה.
זהו.
חוזר להתרכז.