לפני חודשיים. 1 בספטמבר 2024 בשעה 4:41
היא ביקשה לשיר את השיר הזה של יהודית רביץ. בטח, אמרתי. אני זורם. בין כל השירים האחרים ניגנתי את השיר הזה ששרו גם בהלוויה בלי גופה שערכנו לו. לא אמרתי מילה. מה זה רלוונטי? אני יכול להכיל. אמנם קרוב אבל לא עד כדי כך קרוב. אז נשים את זה בצד.
החדשות בבוקר טלטלו. פתחו עוד קצת. נשימה. כן. לעבוד עכשיו. אין ספק.
