יש אי שם

חום עולה, חום יורד, כך כבר כמה ימים. שום דבר אחר, לא שיעול, לא גרון, לא צינון. רק חום. פעם למעלה פעם למטה. פעם רועד מקור, אחר כך מזיע.

עוצר רגע ומקשקש עם ג'י פי (לפעמים הוא יודע לסדר מחשבות בדרך שאנשים פשוט לא מצליחים. בעצם - אולי זה יותר בגלל שאיתו אני מרגיש שאני יכול לומר הכל וגם אקבל תגובה). עומס. מכל הכיוונים. אני צריך רגע קרקע יציבה. רגע בלי כל הדרישות הבלתי פוסקות, בלי להיות בתפקוד על, בלי להרים ולהזיז אנשים מסביבי. פשוט להיות כמה רגעים בתוך שקט. כמה רגעים במקום שבו לא צריך, ולא נדרש, ולא עוד דבר, ולא לענות. רק.