אחת שיודעת.

מוח חריף מביא איתו משא ומתן. מסע. ומתן. 

אחרי שהוא ירד לי לחיים החלטתי לעשות לו

קצת סדר בראש.  באדיבות. בטוב ליבי. 

הנחתי לו הצעה על השולחן:

אתה ואני ניפגש השבוע- **לקפה**. 

יהיו 4 סעיפים לרשותי.

1. אם תרצה. תלביש אותי. כי אני טובה אלייך. 

2. לא להשפיל אותי כמו שהיית רוצה. 

3. לא לזיין אותי. גם אם אתחרמן ואבקש. 

4. אשלים אחכ. 

כעת לרשותך 4 סעיפים. שלך. קח אותם. 

הוא מתבלבל. לא מבין איך הדג השמן

שתפס ברשת בורח.  הוא עצבני וחותך.

בפנייה הבאה הוא כבר יותר מאופס.  

" מטומטמת, חבל.  יעלה לך יותר יקר ככה. 

על כל סעיף 1 שלך. תקבלי 3 סעיפים שלי."

אני מרגישה במשא ומתן עם חמאס. 

ישראל הקטנה. חמאס ה ××× . 

אני מחכה למתווה. יש לי סבלנות. קצת.

הוא מוציא רשימה וצוחק לכיווני,

"תגידי, איך יכול להיות שכל המנהרות אצלך?".

הסעיפים שלו מתחברים לתקציר של סשן קר ומר. 

אני מפילה את העסקה. 

אלא אם כן יישפר אותה. 

תחשוב נכון. תביא אותי.