היא מכורבלת על הספה, הראש שלה מונח לי על הירך.
"נעים לי פה דאדי" היא לוחשת
אני מנשק לה את המצח, ועונה "אני פה לשמור עלייך קטנה שלי"
והקטנה שלי לאט לאט נסחפת לארץ החלומות, הפרצוף שלה עם חיוך עדין ומרוצה
היא כלכך חמודה, והיא שלי.
לפעמים היא גדולה, לפעמים קטנה, לפעמים צעצוע ולפעמים חית מחמד
אבל תמיד שלי
ותמיד יהיה לה מקום להתכרבל קרוב אלי, ומקום בליבי.
יש הרבה דברים שאני אוהב במערכת יחסים שלי,
היא תומכת, ומקבלת. יש תקשורת נהדרת ועניין בתחביבים אחד של השני.
יש לנו כימיה לא מהעולם הזה
אבל הדבר שממנו אני הכי נהנה זהו החקר של הקינק אחד של השני וביחד.
אנחנו ביחד צוללים אל הקינק, מגלים את הדקויות של מה שמדליק אחד את השני, מגלים דברים חדשים שאנחנו אוהבים שפעם לא ידענו שאהבנו.
הולכים יד ביד, היא נשענת עלי חצי מרצון לגנוב חום חצי מהדאגות שלה ממה שעלול לקרות כמו תמיד, על השביל ביער, עוצרים יחד להריח את הפרחים, לראות נופים חדשים מצוקי האימפקט, שותים ממעיין הפט פליי, ונהנים עוד ועוד יחדיו.
ועם כל צעד כזה, הקרבה שלנו וכמה שאנחנו מתאימים רק צומחת וצומחת.
עם כמה שהמערכת יחסים הזו משמחת אותי, אני חייב לכלובי בירה או משהו.
למה שהיא קוראת לי דאדי, זה מרגיש טוב
אבל הרגשתי את עצמי נרתע שהיא אמרה "אבא"
מוזר
יש קוראים שאולי יש להם נסיון בזה?
בעבר העלתי תמונות שהיו רק מימז
אז הנה תמונה שיותר תואמת את רוח הכלוב
כי הזין שלי נראה טוב בג'ינס
"מזימה"
ככה אני קורא לערב של סשן, יום שבו תכננתי פעילות בדס"מית במיוחד.
אני זומם וחושב על דברים רשעים ואכזריים לעשות ולהגיד לה, והיא הטרף הקטן, הילדה התמימה והמסכנה.
ובהרבה מהמקרים אני לא מספר לה מה תהיה המזימה, רק שתהיה אחת.
ולמרות שהיא התמימה, הטרף, החיוך שיש לה על הפנים שאני מיידע אותה שתהיה מזימה בערב מספר לי כמה היא אוהבת שאני טורף אותה.