מחשבות, תשוקות, ושאר אהבות

היא נואשת

שוכבת במיטה עם הירך שלי הדוקה בין הירכיים שלה.

יד אחת שלה סביב הזין שלי, אוחזת בו ומשפשפת כמו חור ממושמע, יד שנייה מחזיקה את הירך שלי.

אבל שהיא כזו, הראש שלה מקופף ונשען על החזה שלי,

חור קטן, נעה כנגד הירך שלי.

מתרגשת וזזה מהר יותר שמרגישה אותי מתקשה בין האצבעות שלה

מרגיש אותה נושמת יותר ויותר בכבדות, רעשים חמודים מתפזרים בחדר החמים, מוטבעים ברעש הגשם מבחוץ.

וממש ככה, החור הנואש גמר על הירך שלי,

חור טוב שלי.

והתאמנו על טנגו. ואני בכלל לא משוויץ בנכסים המסויימים שיש לנומי שלי.

לי ולנומי יש טקס

כל ערב שאנחנו הולכים לישון, לא משנה כמה עייפים אנחנו או מה השעה, היא תתישב על הברכיים על המיטה, מסתכלת עלי בציפייה.

ואני אתקרב צעד צעד, ובעדינות אמשוך את המשקפיים מפניה.

המשקפיים יקופלו ויונחו על השולחן ליד המיטה, לפני שאסתובב חזרה.

ונומי עדיין שם, העינים היפות שלה מסתכלות עלי בציפייה נוספת.

ציפייה שמוחלפת ברעש שמח כאשר אני אוחז את פניה בעדינות, כמעט מכסה את כל ראשה בין ידי, ונושק למצח שלה.

נשיקה ארוכה, עדינה אך מלאת רגש.

ובאותו רגע, כמו מתג אור, רוגע מתפשט בי, כבדות כמו שמיכת פוך פוגעת בגוף שלי.

ואני מוכן להחזיק את האחת והיחידה שלי קרוב קרוב, ולהירדם איתה.

זה רגע קסום, רגע שכולו שלנו.