לי ולנומי יש טקס
כל ערב שאנחנו הולכים לישון, לא משנה כמה עייפים אנחנו או מה השעה, היא תתישב על הברכיים על המיטה, מסתכלת עלי בציפייה.
ואני אתקרב צעד צעד, ובעדינות אמשוך את המשקפיים מפניה.
המשקפיים יקופלו ויונחו על השולחן ליד המיטה, לפני שאסתובב חזרה.
ונומי עדיין שם, העינים היפות שלה מסתכלות עלי בציפייה נוספת.
ציפייה שמוחלפת ברעש שמח כאשר אני אוחז את פניה בעדינות, כמעט מכסה את כל ראשה בין ידי, ונושק למצח שלה.
נשיקה ארוכה, עדינה אך מלאת רגש.
ובאותו רגע, כמו מתג אור, רוגע מתפשט בי, כבדות כמו שמיכת פוך פוגעת בגוף שלי.
ואני מוכן להחזיק את האחת והיחידה שלי קרוב קרוב, ולהירדם איתה.
זה רגע קסום, רגע שכולו שלנו.
היא מכורבלת על הספה, הראש שלה מונח לי על הירך.
"נעים לי פה דאדי" היא לוחשת
אני מנשק לה את המצח, ועונה "אני פה לשמור עלייך קטנה שלי"
והקטנה שלי לאט לאט נסחפת לארץ החלומות, הפרצוף שלה עם חיוך עדין ומרוצה
היא כלכך חמודה, והיא שלי.
לפעמים היא גדולה, לפעמים קטנה, לפעמים צעצוע ולפעמים חית מחמד
אבל תמיד שלי
ותמיד יהיה לה מקום להתכרבל קרוב אלי, ומקום בליבי.
יש הרבה דברים שאני אוהב במערכת יחסים שלי,
היא תומכת, ומקבלת. יש תקשורת נהדרת ועניין בתחביבים אחד של השני.
יש לנו כימיה לא מהעולם הזה
אבל הדבר שממנו אני הכי נהנה זהו החקר של הקינק אחד של השני וביחד.
אנחנו ביחד צוללים אל הקינק, מגלים את הדקויות של מה שמדליק אחד את השני, מגלים דברים חדשים שאנחנו אוהבים שפעם לא ידענו שאהבנו.
הולכים יד ביד, היא נשענת עלי חצי מרצון לגנוב חום חצי מהדאגות שלה ממה שעלול לקרות כמו תמיד, על השביל ביער, עוצרים יחד להריח את הפרחים, לראות נופים חדשים מצוקי האימפקט, שותים ממעיין הפט פליי, ונהנים עוד ועוד יחדיו.
ועם כל צעד כזה, הקרבה שלנו וכמה שאנחנו מתאימים רק צומחת וצומחת.
עם כמה שהמערכת יחסים הזו משמחת אותי, אני חייב לכלובי בירה או משהו.