ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מחשבות, תשוקות, ושאר אהבות

פה אני מפרסם דברים שאמורים להישמע טוב, ממים טיפשיים, רעיונות כיפיים שעלו לי, וthirst traps לפעמים.
לפני שנה. יום רביעי, 26 במרץ 2025 בשעה 12:59

(מגיע באיחור פשוט לא היה לי כוח לכתוב את זה)

אני עומד ברחוב באוויר הקר, מדי פעם מרים את היד על מנת להציץ בשעון, החולצה הלבנה והבלייזר נייבי שלי מחליקים מעט במעלי היד כל פעם. החליפה הזו נוחה, ומתאימה לשעון על היד שלי.
אני רואה את המונית שלה עוצרת, ומהדק את העניבה פעם אחרונה, רוח קרירה נושבת במורד הרחוב שהיא יוצאת, והשיער החום והרך שלה קצת מתעופף בו.
היא ממהרת אלי ונותנת לי חיבוק הדוק.

לבושה בשמלה שחורה ואלגנטית עם עליונית לבנה, עגילים לבנים וקלאסים ושרשרת עדינה, עיני חתול עדינות ולק אדמדם, עם האות הראשונה של השם שלי על הזרת.
היא הייתה מהממת, היא שילבה יד בידי, ויחד נכנסו למסעדה. שהתישבנו אמרתי לה "תבחרי מה שאת רוצה, אני מזמין אותך הערב".
אכלנו טוב, שתינו טוב.
שיצאנו החוצה סוף סוף, כבר הפך מקריר לקר, אז הבלייזר ירד מהכתפיים שלי, ונעטף עדיין חמים סביבה.

שהגענו לדירה, תפסתי את השיער שלה, וגררתי אותה איתי למרפסת.
היא ירדה על הברכיים, הציצים הגדולים שלה משוכים החוצה מהשמלה, והשפתיים היפות שלה עטופות סביב הזין שלי.
ובנתיים, אני מרים את הפייסל ליד כדי לשאוף. "את יודעת מה קרה היום?" אני שואל
"היינו בדייט ולנטינז" היא עונה עם פה מלא
"לא, אני השווצתי קצת בצעצוע שלי, כי זה מה שאת" עניתי לה, ודחפתי את הראש שלה קרוב לגוף שלי, והרגשתי אותה משתנקת על הזין לכמה שניות לפני ששחררתי
היא השתעלה והתנשפה, אבל לא העזה להתרחק מהזין שנח על הפנים שלה כרגע, ובעיניים שלה, מתחת להשפלה, מתחת לשוק, זיהיתי את הניצוץ שאמר לי כמה היא אוהבת את מה שקורה

אז גררתי אותה לחדר, העמדתי אותה על ארבע, הרמתי את השמלה כדי לחשוף את תחתוני התחרה השחורים שהיא לבשה מתחת, מכסים תחת לבן, גדול ויפה.
"בוא נבדוק אותך, צעצוע שלי" לחשתי באוזן שלה, ודחפתי אצבעות לתוכם. שם מצאתי רטיבות חמה.
"את נהנת, צעצוע שלי?" שאלתי
"כן אדו-" היא הספיקה להגיד, ונקטעה שהיד שלי הכתה בעוצמה בתחת שלה, משאירים סימן אדום של היד שלי.
החדר הקטן שבו המיטה התמלא גניחות ויללות כאב שמכה אחרי מכה פגעה בה, לפעמים בתחת, לפעמים בשדיים. לפעמים היד שלי הייתה נאחזת בעוצמה סביב הצוואר שלה ושהיא הסתכלה עלי עם איפור זולג מעט, לאט לאט נחנקת, הייתה אהבה בעיניים שלה.

היא על המיטה, השמלה מורמת ומוזזת הצידה כדי לחשוף הכל, איפור מרוח, תכשיטים עדיין עליה.
צעצוע שהשוויצו בו, ועכשיו משתמשים בו

לפני שנה. יום שלישי, 25 במרץ 2025 בשעה 12:40

כל פעם שאני רואה אותה, אני מרגיש משהו בי זז קצת
שהיא מודדת שמלה חדשה אני מרגיש את הלב קופץ
שהיא מתכופפת לקשור שרוכים העיניים תמיד זולגות לתחת שלה

כל פעם שאנחנו קמים בבוקר והיא יוצאת ערומה מהמיטה לשירותים, אני חושב לעצמי (או אומר בקול) "וואו, איזו יפה את".
יותר מחצי שנה שזה ככה, כל פעם מחדש אני נפעם ממנה
כל יום מתאהב שוב, נדהם מכמה שהיא חמודה ויפה שוב

כל פעם שאנחנו מסתשנים, אני נדהם מחדש מכמה אנחנו טובים ביחד, כמה טוב אני עושה לה וכמה טוב היא עושה לי
כל פעם שאנחנו הולכים לישון והיא מניחה ראש על החזה שלי, אני נדהם מכמה שלווה זה נותן לי
כל פעם שאני קם בשבילה מהספה כדי להביא את האוכל מהנינג'ה, או להביא משהו מהמקרר, כי ככה מטפלים בנסיכה שלך. אני מוצא את עצמי מחייך שהיא מחייכת ואומרת תודה.

לפני שנה. יום שני, 24 במרץ 2025 בשעה 7:47

זה בדרך לסופר, הבית הישן של סבא וסבתא
כל פעם שאני קופץ לקנות משהו אני עובר ליד הגדר הזו, רואה את הגינה שבה גדלתי דרך החריצים
אבל היא כבר שונה
יש בה רהיטים שונים, הגריל והערסל נעלמו
יש בה פרחים שונים, עץ הפטאנגו נעלם
ומגיעים ממנה רעשים שונים, רעשים של משפחה אחרת.

וכל פעם שאני עובר, אני מרגיש צביטה קטנה
געגוע לבית ההוא, געגוע לחיים אז
אבל הזמן תמיד מתקדם
אני לפחות מקווה, שיש למשפחה החדשה הזו ילד
שיתאהב בבית ההוא כמו שאני התאהבתי בו.

לפני שנה. יום ראשון, 23 במרץ 2025 בשעה 11:12

"אני רוצה להתאמן" היא אמרה.
מדי פעם היא אמרה את זה בחודשיים האחרונים
יש לצעצוע שלי היסטוריה ארוכה עם סטירות, וזה הפך את האקט למשהו מאוד רציני ונמנענו ממנו
ומדי פעם, שמצב הרוח התאים, התאמנו ביחד על סטירות עדינות, חלשות. לאט לאט  מגבירים

בשבת בצהריים, יושבים ביחד בסלון עם השולחן דחוף הצידה, אור שמש מאיר עלינו בעדינות
בדיוק מסיים לקלף מהחזה שלה את השעווה שאיתה בדיוק סיימנו,
"אני רוצה להתאמן" היא אמרה, העיניים שלה גדולות, ונעוצות בשלי. הגוון הכחול-אפור שלהן מזמין אותי לצלול לתוכו באור השמש

אז התחלנו בעדינות, מכה ראשונה, מכה שנייה. אני רואה את האישונים שלה מתרחבים עם כל אחת
אני מרגיש אותה יותר ויותר מתנשפת.
"אפשר יותר חזק" היא אומרת, ואחת יותר חזקה מגיעה, מצלצלת ומזיזה את כל הראש שלה
אני משאיר את היד על הלחי החמה, והחמודה לוקחת את האגודל שלי בפה. נושכת אותו קצת באהבה.
"אני אוהבת את זה" היא אומרת

קאט לחמש דקות אחר כך,
הזין שלי עמוק בתוכה, לרגע בחוץ והרטיבות שעליו מנצנצת באור השמש, לפני שהוא חודר ומותח חזרה
"תן לי עוד א-" היא מתחילה, ולפני שהיא מספיקה לסיים את המשפט סטירה מצלצלת פוגעת בה, אני מרגיש איך היא מיד מתהדקת כמו צבת


מסקנות מסוף השבוע:
סטירות זה כיף,
סטירות מדאדי זה כיף כפליים

 

 

 

לפני שנה. יום רביעי, 12 במרץ 2025 בשעה 12:33

אני ונומי היינו אתמול ביחד במוריקאי שוב,
אבל הפעם, שנינו בסטטוס קושרים.

הבאנו איתנו זוג חברים, שהם בעצמם זוג, וקשרנו אותם יחד, כל אחד אחד.
אפילו יצא לנו לחבר אותם אחד לשני בסוף, היה נחמד מאוד.

מומלץ לכל הקושרים שקוראים זאת.

לפני שנה. יום רביעי, 5 במרץ 2025 בשעה 16:20

לאחרונה אני ונומי היינו באירוע ביחד,

לא, לא מסיבה, לא ליין ולא פאבליק סשן

לא אורגיה, לא סווינגינג ולא מאנצ'

היינו באירוע של המשפחה, וכנהוג בתרבות הישראלית, היה שם צלם מגנטים שצילם בין השאר גם אותנו.

 

ואני מוצא את עצמי יושב ומסתכל על המגנט הזה, שלי ושל נומי.

זה המגנט הראשון שלי עם בת זוג, המגנט הראשון שלי לבד עם מישהו שהוא לא משפחה.

ומשהו בזה ריגש אותי, זה הרגיש כמו צעד.

 

והוא עכשיו יושב על המקרר הריק ברובו, אני ונומי מחייכים ממנו חזרה אלי,
ואני מקווה שיבוא יום והוא יוקף בדומים אליו.

 

לפני שנה. יום שלישי, 4 במרץ 2025 בשעה 13:46

ישבנו ביחד על הספה, מכורבלים אחרי ארוחת ערב, הסלון חמים ונעים
פודקאסט כלשהו מתנגן בטלוויזיה וממלא את החדר ברעש רקע נעים
"יש לי דודא למשהו מתוק" היא אומרת, ואני קם כדי לטפל בה כרגיל.
וכשאני חוזר היא אומרת "תודה" בקול גבוה ותופסת את האצבע קינדר.

חיוך קטן נמרח על פני, קול קטן זה סממן הכר. "אני מנחש שהקטנה יוצאת קצת?"
"מותר לה לבוא לבקר?" היא שאלה בקול קטן
"היא מוזמנת" עניתי, ונישקתי לה את המצח
"תודה דאדי"

מאוחר יותר באותו ערב, אנחנו מתכסים יחד בשמיכות, והקטנה מניחה ראש על החזה שלי
אני מרגיש את השיער הרך שלה, את הבובה שהיא אוחזת חבוקה באחת הידיים שלה, לפעמים שהיא זזה את הקצה הקשיח של המוצץ בפה שלה.
אני מנשק לה את המצח, עוצם את העיניים, ומתחיל לתת לעצמי להיסחף
סופג ונהנה מחום הגוף שלה, מההדיקות שבה היא נאחזת בי.
אבל לפתע, תחושה חדשה

הקטנה תפסה לי את היד, ומתחילה להזיז אותה, מושכת אותה יותר ויותר למטה, ומכוונת את האצבעות בין הירכיים שלה
"את רוצה להראות לי פה משהו?" שאלתי, והרגשתי את הראש של הקטנה מהנהן שהיא דחפה את אחת האצבעות שלי לפתח שבין השפתיים שלה, לתוך רטיבות.
"אה, הבנתי, את רוצה שדאדי יתקן את זה?"
"ממ הממ" הקטנה אישרה, ונצמדה אלי יותר הדוק שהאצבע שלי עברה בעדינות על הדגדגן שלה.

רגעים עברו והשתהו, והחדר התמלא בגניחות עמומות דרך מוצץ. הקטנה נאחזת ביד שלי, דוחפת את הראש יותר ויותר חזק לתוך החזה שלי בעוד האצבעות שלי מעסות ומשפשפות בעדינות את החור הנסיכותי הרטוב שלה. כאשר החלקתי אצבע אחת לתוכה, הקטנה נאנחה בכזה קול שכמעט נפל לה המוצץ מהפה, והרגשתי אותה מתהדקת סביב האצבע.
ולפני שעבר הרבה זמן, הרגשתי את הציפורניים של הקטנה שלי מתחפרות ביד שלי ואת הנסיכה מזיזה את האגן שלה כדי לדחוף ולשפשף את החור הנסיכותי הקטן שלה כנגד היד שלי יותר ויותר מהר לפני התהדקות חזקה ואנחות מעומעמות חזקות.

הקטנה התנשפה, ואני משכתי את היד שלי חזרה, אבל עדיין הסתכלתי על הקטנה שלי
"את רוצה שדאדי ימשיך לעזור לך?"
"ממ הממ" הקטנה אישרה, מהנהנת ומחבקת את הפלאשי שלה. 
אז דאדי הזיז קצת את הידיים שלו, הוריד מהקטנה את המכנס פיג'מה דובים ואת החולצה הגדולה של דאדי שהנסיכה לובשת למיטה.
"הנסיכה שלי מוכנה שדאדי יטפל בחור הקטן?"
"כן דאדי" היא ענתה מאחורי המוצץ.
אז כיוונתי את הזין שלי קצת, ולאט לאט החלקתי פנימה אל תוך החור הרטוב וההדוק של הנסיכה שלי.

בגלל שהיא לא יכלה כלכך לדבר עם המוצץ בפה, ביקשתי מהקטנה לתאר איך זה הרגיש מאוחר יותר:
"זה מרגיש כמו מילוי, כמו סטורציה, כאילו אתה ממלא את כל המקום שהיה בתוכי
כאילו לא היה שם מקום פנוי מראש ופילסת לעצמך מקום ועכשיו אני כמעט מתפוצצת.
כאילו זה עוד שניה יוצא לי מהגרון
כאילו אתה מנסה להידחס לחולצה שעלתה עליך ביסודי"

"כל הכבוד" אמרתי לקטנה שלי, שקוע עד הביצים בתוכה,
"מממממממממממממממ" היה מה שהקטנה שלי השמיעה חזרה, מתחילה להזיז את האגן שלה להתענג על הגודל שבתוכה
וכך התחלתי לנוע, פנימה והחוצה, מביט על הקטנה שלי עם המוצץ והפלאשי, הקירות ההדוקים שלה סביבי נמתחים שוב ושוב
והקטנה, כהרגלה, התהדקה כמו צבת שנישקתי לה את המצח בזמן שהגברתי את הקצב. זה הטריק של דאדי ללשבור את הקטנה, היא לא עומדת בזה
בזין של דאדי חודר עד מעמקיה ונשלף חזרה החוצה בקצב מסחרר, ולקבל נשיקות במצח באותו הזמן.

וכהוכחה לזה, אפילו לא דקה לתוך המהלך הזה הקטנה עטפה את הרגליים שלה סביבי וצעקה לתוך המוצץ שלה, גומרת כמו ילדה טובה על הזין של דאדי
אבל אותי זה לא עניין, אני המשכתי לפמפם אותה, דאדי יטפל בבעייה עד סופה.

היינו בסערה הזו מספר גדול של דקות, לפעמים הזווית או הקצב משתנים, אבל דאדי לא מפסיק להשתמש בחור של הנסיכה הקטנה שלו, וזה שהיא גמרה על הזין של דאדי פעמיים לא עומד לעצור אותו.
כי הפתרון מגיע בסוף, שאני חודר עד העומק ונשאר שם, שהזרע של דאדי זורם וממלא את הרחם הפצפון של הנסיכה.
והנסיכה מהדקת את הרגליים שלה סביב האגן שלי, הדוק הדוק כי היא לא רוצה שאצא, ומלמלת מותשת לתוך המוצץ שלה "יש! הרווחתי! תודה דאדי"

מעט נקיונות אחר כך, אנחנו שוב שוכבים על המיטה
אני על הגב שלי, הקטנה מקופלת כנגדי, הראש שלה על החזה שלי, נהנים ממגע עור-עור.
אני מנשק אותה בקודקוד, ולוחש לה "את הילדה הטובה שלי, דאדי גאה בך".
הקטנה מתחרפת בחזה שלי, ועונה לי שהיא אוהבת אותי בצורה הסודית שלנו.

וממש כך נרדמנו, נסחפנו לארץ החלומות. הקטנה עם המוצץ והפלאשי, וחור מטופל ע"י דאדי. ואני עוטף ושומר עליה.

לפני שנה. יום ראשון, 2 במרץ 2025 בשעה 8:09

אני שונא את זה

אני שונא שאני לא יכול לעזור

לפעמים היא מספרת לי משהו, משהו שקרה לה, משהו שהיא מתמודדת איתו

ואני מבין שאין לי איך לעזור

לא משנה כמה אני אוהב אותה, ואני אוהב אותה יותר משאי פעם אהבתי משהו, אני לא יכול לקחת את הנטל הזה, אני לא יכול לסחוב אפילו חלק מהמשקל

ואני יודע שזה שאני שם להקשיב, ולתמוך, לחבק זה טוב

אבל אני שונא כלכך שאני לא יכול לעזור יותר.

שהיא פחדה כל מה שיכולתי לעשות זה להחזיק לה את היד, להיות שם. כמה פתטי מצידי

ואני יודע, אני יודע שזה מספיק, אני יודע שאני לא יכול לעשות שום דבר אחר

אבל זה לא עוצר ממני לכעוס שאני לא יכול לעשות משהו אחר,

החוסר אונים הזה, החוסר מעש, פשוט מחלחל בי, אני מרגיש אותו כמו מים שחודרים לקיר עץ

מחלחל ומרקיב.

 

לא יודע למה בכלל אני כותב את זה

לפחות היא לא תקרא את זה, ולפחות לא תדע שגם אני לא יודע מה אני עושה.

לפני שנה. יום שלישי, 25 בפברואר 2025 בשעה 13:15

אם אתה נהנה להצמיד אליה רגל קפואה שאתה סוף סוף נכנס למיטה אחרי כל הסידורים של לפני השינה

אם אתה נהנה לשמוע את האנקת כאב שלה שאתה פתאום תופס את הירך הפנימית שלה

אם אתה תופס את הירך חזק מספיק כדי להשאיר שטפי דם קטנים בגודל קצוות האצבעות שלך על הרגל שלה

אם בזמן שלה כואב אתה צוחק, ושהיא אומרת בקול קטן וחמוד "תפסיק לצחוק בן של זונה" אתה צוחק עוד יותר

אז אולי אתה גם בן זונה סדיסט

ואני אגלה לך משהו

זה שאתה בן זונה סדיסט מדליק אותה.

לפני שנה. יום שבת, 8 בפברואר 2025 בשעה 14:38

לפעמים אני סתם אכזרי, או סתם בא לי להציק ולהפריע

אני אוהב להצמיד אצבעות קפואות לבטן או לגב שלה, לשמוע אותה מייבבת "זה קר!" אבל גם קצת מחייכת.

לפעמים אני סתם תופס חלק מהירך שלה, צובט או לוחץ על השריר.

ותוך כדי זה, הבן זונה שבי מציץ החוצה, ואז שנינו מגחחים יחד עליה

עם הקול החמוד, והמבט הנעלב, וההבעת פנים של סבל יפה. ופשוט לצחוק על איך שהיא מגיבה

לשאול אותה שאלה ולהפריע עם כאב, ואז לשאול למה היא לא מסיימת את המשפט

 

והיופי הגדול?

שהיא אומרת לי "אני אוהבת שאתה בן זונה, סדיסט