לפני שנה. יום שני, 24 במרץ 2025 בשעה 7:47
זה בדרך לסופר, הבית הישן של סבא וסבתא
כל פעם שאני קופץ לקנות משהו אני עובר ליד הגדר הזו, רואה את הגינה שבה גדלתי דרך החריצים
אבל היא כבר שונה
יש בה רהיטים שונים, הגריל והערסל נעלמו
יש בה פרחים שונים, עץ הפטאנגו נעלם
ומגיעים ממנה רעשים שונים, רעשים של משפחה אחרת.
וכל פעם שאני עובר, אני מרגיש צביטה קטנה
געגוע לבית ההוא, געגוע לחיים אז
אבל הזמן תמיד מתקדם
אני לפחות מקווה, שיש למשפחה החדשה הזו ילד
שיתאהב בבית ההוא כמו שאני התאהבתי בו.