צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מחשבות, תשוקות, ושאר אהבות

פה אני מפרסם דברים שאמורים להישמע טוב, ממים טיפשיים, רעיונות כיפיים שעלו לי, וthirst traps לפעמים.
לפני שנתיים. יום שבת, 14 בדצמבר 2024 בשעה 12:16

להכריח אותה להסתכל במראה ולראות איך היא רוכבת בנואשות על זין, המבט הכנוע והרעב בעיניים.

מדהים איך שהיא תתהדק מיד.

לפני שנתיים. יום שני, 9 בדצמבר 2024 בשעה 13:10

אנחנו באמצע
הידיים שלה קשורות מעל הראש
מסתכל עלי מזיין אותה כמו הצעצוע שהיא במבט נואש
ואז אני יוצר קשר עין, ואומר משהו מזעזע
משהו משפיל, מבזה, שמבהיר כמה היא רק צעצוע
כמה החור הזה שלי, לעשות איתו מה שאני רוצה
כמה שהיא זונה פתטית
והיא מסתכל עלי עם העיניים הגדולות האלו, עם מבט מזועזע
אבל אני מרגיש כמה יותר הדוקה ורטובה היא נהיית.

צעצוע שמופעל בקול זה דבר נהדר, ממליץ לכולם

לפני שנתיים. יום שלישי, 3 בדצמבר 2024 בשעה 18:34

הפחד בעיניים שלה

הרעד שעובר בגוף שלה, שמלטפים ברכות עם הפלוגר

הרעשים שהכיסוי עיניים מונע ממנה לדעת אם הדבר הבא שבא הוא ליטוף, או נשיקה, או מכה, או עינוג

הסימנים של החבלים על העור

לראות אותה מפמפמת את האוויר בנואשות לעוד אחרי אדג'

הכחולים והסגולים המסמנים את הירכיים והציצים שלה

הרעש שיוצא ממנה שאני חונק אותה

איך שהיא מתחפרת בתוכי שאני צובט את הירך שלה

 

לפני שנתיים. יום שבת, 16 בנובמבר 2024 בשעה 17:07

יש יופי בסבל של הצעצוע שלי.

המבט שיש לה בעיניים כאשר הד המכה מהדהד בחדר
התחינה המפוצלת שבמבט, שחלק רוצה להפסיק, וחלק מבקש עוד
הגוף שמגיב לכאב אך מחזיק את עצמו במשמעת במקום.

יש יופי בחבלות ובסימנים שמופיעים ומצטברים, שכבה אחרי שכבה
ציור של כאב ועונג, של הצעצוע כמו קנבס לשימוש שלי

יש יופי בשירה שהיא האנחות, יופי בשריקה של האוויר נשאף פנימה עם מכה חזקה.
יופי בפנים המעוותות, יופי בדמעות המנצנצות שיורדות לאיטן במורד הלחיים האדומות.

יש יופי בבחירת הכלי לעבודה, לראות אותם על המיטה אחד ליד השני, מעוצבים בדיוק למטרה שלשמה הם פה,
לבחור אותם, להרים, ולגלות את הצלילים שלהם. השריקה שלהם דרך האוויר, ההצלפה הרועשת, והרעש שהם מוצאים מהצעצוע.
ואז כלי יורד ואחר עולה, שוב ושוב, מתחלפים בזרימה ויוצרים מוזיקה ביחד, מנגינה שהיא רק שלי ושל הצעצוע.

יש יופי ענק גם במילים, בלהזכיר לצעצוע את המקום שלה, ובלהעביר בה אש כך
לראות אותה מתפתלת במקום, ובעזרת קצת עידוד אומרת דברים נוראיים על עצמה
מודה במקום שלה, למה היא נועדה, בקיומה בתור הצעצוע שלי
ובסבל שנוצר בתוכה מלהכיר באמת הזו

יש יופי גם בסוף, בללטף בעדינות את סימני החבל, בלקלף את השעווה, ולנשק בעדינות את הכחולים
כפי שהסבל גואה וצומח כמו גל, גם לאחר שנשבר על החוף יש יופי
של הקצף, והמים בטורקיז נסוגים וחושפים חול עדין ומבהיק.

יש יופי בסבל, רק צריך לדעת איפה להסתכל

לפני שנתיים. יום ראשון, 3 בנובמבר 2024 בשעה 7:06

הבית ברובו שקט
חמישי בלילה, חזרנו מהופעה,
מוריד את החגורה, ומשתמש בה כדי לאזוק לה את הידיים, ככה מעל הראש.
"הידיים נשארות שם, אל תורידי אותם" אני אומר לה, היא מהנהנת ובוהה בי עם העיניים הגדולות שלה.
העיניים שאומרות "תכאיב לי בבקשה"
פאף, מכה ראשונה, מכה את הציצי הימני שלה, ושומע אנקת כאב.
מכה שנייה, סטירה חזקה לירך הפנימית
ועוד ועוד מכות, יותר ויותר חזקות.
לחזה, לירכיים, לתחת.
מבול שלהן, סימפוניה של כאב, רעש של בשר פוגע בבשר, והאנחות שלה
ואז, הידיים נמשכות לאחור
ובמקומן ויברטור מוצמד לדגדגן
נלחץ שם ורוטט במקצבים משתנים, מלווה בנשיקות מלאות זיפים לירכיים הפנימיות, נשיכות אהבה, ומכות בודדות
וכשהיא כלכך קרובה, העונג נפסק מיד.

היא סוגרת ירכיים, מתגלגלת קצת ומשמיעה קולות תסכול, אבל היא עדיין צעצוע ממושמע ומשאירה את הידיים מעל הראש.
אני מנצל את הגלגול בשביל לתת כמה חזקות לתחת, לירך האחורית, שתרגיש אותי מחר בבוקר שהיא יושבת.
וככה המשכנו זמן ארוך
בין כאב עד סף הסיבולת, ואז עונג עד קצה הצוק, ושוב, ושוב ושוב
בשלב מסויים התחלתי לשמוע אותה מתייפחת עם כל חבטה
כל מכה לחזה, כל סימון נוסף עליה.
דמעות זולגות במורד הלחיים שלה, שיער דבוק לפנים, ידיים ממושמעות מעל הראש.
וחיוך של הקלה על הפנים שלה
והעיניים? רטובות מדמעות, אך מלאות תשוקה.

בסוף, היא הרוויחה אותי בתוכה, הרוויחה את הפעמיים שהיא גמרה עלי באותו לילה
ולשחרר לה את הידיים, להחזיק אותה קרוב קרוב אחרי שסיימנו, לנשק לה את המצח, להגיד לה איזו ילדה טובה היא הייתה.
להרגיש אותה מתחפרת לתוך החזה שלי? אין הרגשה יותר טובה מזו בעולם.


ומכלל הסוף שבוע? שלחתי אותה היום לעבודה אחרי ארבע אורגזמות, מכוסה בכחולים וסגולים, כיתוב על החזה, הבטן והירכיים שמסתתר מתחת לבגדים גם בפומבי וקורא לה זונת כאב, הצעצוע שלי, מזהה אותה בתור רק חור לשימוש שלי.

והיא הכי יפה בעולם.

לפני שנתיים. יום ראשון, 13 באוקטובר 2024 בשעה 13:44

הרבה דברים קרו בסוף שבוע הזה, אחד שהעברנו שנינו ביחד, בלבד ובשקט שכיפור מביא גם לחילונים.

ישבנו ביחד על הספה, עשינו פאזל, התחלנו לראות סדרה כיפית ביחד שנינו.

וגם זיינתי לך את הצורה לא מעט, השארתי הרבה סימנים יפים
ניסינו משחק עם שעווה, ניסינו מגוון צעצועים ואביזרים חדשים שקנינו.
הצמדנו לך זנב יפה וקולר חדש

כתמים יפים כחולים על החזה והירכיים,
השיער שמראה איך תפסו ומשכו בו
הסימני מציצה על הצוואר והכתפיים של שנינו
מסמן אותך גם במקומות שאת לא יכולה להחביא בקלות, כי אני מסמן אותך ואת תמודדי עם זה

אבל יש דבר אחד שאני הכי גאה בו
וזה שראיתי בעיניים שלך שאני יושב לך בתוך הראש.
שאת פותחת את הפה להתחצף, רואה את המבט שלי, ומגמגמת
או אומרת בשקט בשקט בתקווה שאני לא אשמע
אבל למרות זאת אני מכריח אותך לחזור בקול רם על מה שאמרת, ומיד את מוסיפה "סליחה"

שאת מנסה לדבר בזמן שאני מארגן מחדש כמה מהאיברים הפנימיים שלך
וכל מה שיוצא לך מהפה זה "אני מאוהבת בזין שלך"
וקצת אחרי זה, בלופ, "אני שלך, שלך, שלך, שלך, רק שלך"
כמעט אפשר לראות את המוח שלך נוזל מהאוזניים

את כלכך יפה ככה, עם המבט שאומר הכל

היפה שלי.


לפני שנתיים. יום שלישי, 8 באוקטובר 2024 בשעה 17:01

העמדתי אותך מהספה במשיכה על הקולר שלך, ורוד ומחמיא לצוואר.
השיער הרך שלך מתגלגל מעליו ומכסה חלקים ממנו, אבל הטבעת מקדימה נגישה למשיכות.

בדיוק סיימנו לאכול, או יותר נכון אני אכלתי והאכלתי את הבישולים שלי להערב.
עם הידיים שלך קשורות מאחורי הגב שלך לא יכולת לאכול לבד, לשתות לבד, לפתוח את הדלת למפרסת, או לעשן את הג'ויינט איתי לבד.

ובדרך לחדר ולמיטה עצרנו, ווידאתי את הקשירה שעמדנו ככה באמצע הסלון.
ואני מסתכל למעלה ואני רואה את ההשתקפות שלנו בזכוכית, את קשורה מקולרת ובכותונת שמדגישה את כל הקימורים היפים שלך.


היד שלי תופסת לך את הצוואר, הדוק מספיק כדי להראות שאני יכול לחנוק אותך אם הייתי רוצה, ומיישר את הראש שלך להשתקפות.
"תסתכלי על ההשתקפות שלך, תראי איך את נראת ככה" אני אומר לך, צמוד אלייך.
אני שומע אותך מייבבת מהנאה שאני מנשק לך את הצוואר, העיניים שלך דבוקות להשתקפות.
את רואה ומרגישה את היד השנייה שלי נעטפת סביבך, ותופסת חזק בירך שלך.
"זה המקום שלך" אני לוחש לך באוזן, ומרגיש אותך רועדת ומהנהנת בעדינות.

אני מרגיש את הנשימה שלך רועדת שאני נותן לך נשיכה של אהבה,
ואת הגוף שלך נמס כנגדי, כמו פלסטלינה בידיים שלי.
היד שלי מלטפת לך את הירך ואת מפסקת אותן באופן אוטומטי, מתחננת בלי מילים.


את באמת צעצוע יפה וכיפי, אני לא מאשים אותך שאת הסתכלת כלכך
רק חבל שלא ראית את עצמך מעוטרת לאט לאט בסימנים כחולים, סגולים ואדומים,
ובהמשך אותו לילה, גומרת על הזין שלי.
זה היה מחזה מרהיב.