הפוסט נכתב בלשון נקבה, אך מיועד לכל המגדרים.
לשבת בשולחן שלי עובד, ולהרגיש משיכה בשרוול
זה היא, מסתכלת עלי במבט הביישני הזה, מציצה ממתחת לגבות שלה
המבט אומר לי הכל, אבל אני אוהב לראות אותה מתפתלת, אז אני שואל בכל זאת. "כן?"
"בבקשה" היא אומרת, "צומי"
אני מטה את הראש קצת הצידה, ומביט בה מעל המשקפיים "את יודעת שאני עסוק"
"בבקשה" היא חוזרת .
"האמת... כן היית טובה לאחרונה. את יכולה להתחיל להשתמש בזה, ואל תפסיקי עד שאני מסיים את העבודה שלי" אני אומר, מסתובב קצת בכיסא ומוציא רגל אחת ממתחת לשולחן.
היא, כמובן, מיד מתחילה לרכב על הרגל, משתפשפת בה, דוחפת את המפשעה שלה שוב ושוב בנואשות. החום שנובע משם מהר מאוד מחמם לי את הרגל. ובנתיים אני ממשיך בעבודתי.
אני מרגיש אותה מתנשפת, יותר יותר, הקול שלה רועד, ולבסוף היא שואלת "אני יכולה...?" אך מקבלת ממני תשובה מהירה ויבשה של "לא".
עכשיו היא חייבת להאט, להילחם באינסטינק שלה, להרים את עצמה נוטפת מהרגל שלי לשנייה, לעצור את עצמה מלגמור
וכל עוד אני עובד, כך זה ממשיך במעגלים הנהיים יותר ויותר קצרים.
ושאני מסיים לעבוד, אסתובב במהירות, ואכרוך יד סביב המותן שלה
אמשוך אותם במעלה הרגל שלי ולחיקי
הזין שלי לוחץ לה בין הרגליים דרך הבד, מרגיש כמה היא רטובה ונואשת לגמור היא כבר
מנשק אותה, טועם את התאווה על השפתיים שלה, בצוואר שלה
"היית כלכך טובה, חיכית בסבלנות, הצומת לב שלי עכשיו לחלוטין שלך" אני אומר, שולח יד אחת במעלה הירך שלה, ושנייה לתפוס לה את הגרון. מרגיש אותה רוטטת וכמעט נשברת מהמגע הפשוט הזה
"בבקשה, אני יכולה?" היא מתחננת, אבל עם חיוך אני עונה "עדיין לא"
מרים אותה, ולוקח אותה למיטה, משכיב אותה ונותן לה נשיקה נוספת, ארוכה, הלשון שלי דוחפת אל תוך הפה שלה
וסוף סוף שולח יד אל תוך התחתונים שלה, משפשפת את המקומות הנכונים בפנים ובחוץ
אני מרגיש אותה מנסה לזיין את עצמה על האצבעות שלי, נואשת להרגיש יותר, יותר עמוק, יותר מהר
היא אפילו לא מספיקה לשאול, כי אני פשוט לוחש לה לתוך האוזן "כן, את יכולה"
ושהיא עדיין רגישה, עדיין מתואששת מהאורגזמה ששטפה אותה
אני אמשוך את הבגדים ממנה, אדחוף את הזין שלי עמוק פנימה
אתן לשנינו לטבוע בתשוקה
מנשק לה את הצוואר, או האם אני כבר נושך עם נשיכות אהבה? הנשיקות שלה בחזרה גם כן.
למשוך על הקולר שלה
להמס את המוח שלה עם אורגזמה אחרי אורגזמה
ושאני מסיים, אפשר לשכוח לגמרי מלהיות יכולה ללכת
אני בספק אם היא יכולה לחשוב בצורה קוהרנטית
ואז, לחבק אותה קרוב קרוב, ולנשק לה את המצח, ולספר לה כמה טובה היא הייתה, כמה יפה היא, כמה אני אוהב אותה
ולהרעיף עליה מספיק אפטרקייר כדי להטביע את העולם
לפני 5 חודשים. 6 ביוני 2024 בשעה 21:25