(אזהרת תוכן: אונס מדומה)
למי שקורא גם את הקטנה שלי, יודע שיש לנו מין דינמיקת cnc 24/7 בטעם משלנו. יש לי רשות רוחבית 'לקחת' שאני רוצה, אני יכול לענות ולצבוט את הירכיים שלה שאנחנו על הספה, לתפוס את החזה שלה, להרגיש את החורים שלי שהיא מחממת ומרטיבה בשבילי, לאחוז את הצוואר פתאום כי גם החמצן בריאות שלה שם כי ככה אני החלטתי. ואפילו לעצור אותה בדרך למטבח, להוריד אותה לברכיים ולזיין לה את הגרון קצת.
אבל אתמול היה שונה, אתמול הגענו לעומק חדש, זה התחיל כסשן אימפקט. לי היה קצת עצבים להוציא, היה דיבור על לגרום לה לבכות, אז התחלנו בהכרזת פרוטוקול. פרוטוקול קנבס. העמדתי את הקטנה על ארבע, הגוף שלה שעון על המזרן.
"ידיים מעל הראש, ישרות. רגלים ב90 מעלות" הבהרתי. "בלי לזוז קנבס". היא לא ענתה, כי קנבס לא מדבר.
ערכתי את הכלים על המיטה, פלוגר, ספאנקר, כף עץ, חגורה, וכמובן הידיים הגדולות של האמן. השקט היה כבד, האוויר בחדר נעים וטיפה קריר. הסתכלתי על התחת היפה והגדול של הקנבס, ובחרתי בקפידה את האימפלימנט הראשון, הספאנקר.
התחלתי לעבוד, החדר התמלא ברעש של הכלי פוגע בבשר, וקולות מעומעמים של כאב מהקנבס, שהתגברו והתגברו. לפתע הקנבס זז, כי היא הזיזה את הידיים, הרגל שלה התקפלה מהכאב גם. "רגליים וידיים במקום!" הבהרתי, הקול העמוק מהדהד בחדר. היא התיישרה מהר, אבל המהירות לא הצילה אותה מהעונש. היד שלי פגעה בירך האחורית שלה בעוצמה, והיא לא יכלה אלא לצעוק בכאב, צעקות שהתעממו שדחפתי את הראש שלה עם היד השנייה לתוך המזרן.
הסדרת מכות הבאה פולפלה עם מילים שצרבו בנפש שלה כמו שכאב בבשרה. "אם לא תהיי קנבס טוב, אני פשוט לא אשתמש בך. את רוצה שישתמשו בך נכון?". היא לא ענתה, כי קנבס לא מדבר, אבל ראיתי אותה מתיישרת הכי טוב שלה. זה פטתי כמה שהיא רצתה שישתמשו בה, ודאגתי להגיד לה את זה שהרמתי את הפלוגר.
אחרי סבב או שניים של הכלים, הפרדתי קצת את התחת האדום והכואב, ואצבע נדחפה לתוך רטיבות עמוקה. "מה זה, למה הקנבס שלי דולף." אמרתי, האצבע שלי מתחילה לזוז פנימה והחוצה. אני מרגיש את הקנבס רועדת, הרעשים העמומים שהיא עשתה עד עכשיו משתנים קצת, ומגבירים ככל שאני מגביר את הקצב. שהרגשתי אותה מתהדקת סביב האצבע שלי, במהירות היא נשלפה החוצה, ומכה עוצמתית חדשה פגעה בירכיים שלה, רצף אכזרי של ספאנקים רועשים כלכך שהם הטביעו את הרעשים שהקנבס עשה.
המשכתי לצייר על הקנבס, מדי פעם בודק מה קורה עם הדליפה, ושראיתי אחרי מספר ארוך של דקות שהמצב לא משתנה הבנתי שצריך לטפל. "קנבס תקול. שבור. כל הזמן צריך לטפל בדליפות שלך. יש לך מזל שאין לי כוח ללכת להביא אחר" אמרתי, מושך אותה לעמוד על 4 על המיטה, והתמקמתי מאחוריה.
לאט לאט חדרתי, זין גדול ועבה, היא נפלה קצת קדימה, כמעט נשכבה על הבטן. שיהיה, גם pronebone טוב. עם כל יד שלי תפסתי אחת משלה, מחזיק אותה היטב במקום והחלקתי עד הסוף פנימה. שמעתי אותה נאנחת שהתחלתי לאט לזוז. "את מבינה שאת הרכוש שלי. אני יכול לעשות מה שאני רוצה בלי קשר למה שאת רוצה" אמרתי.
"אני קצת רוצה לסרב" היא אמרה, "תעשי מה שבא לך, זה לא מזיז לי" אמרתי בתמורה, אחרי שווידאתי שהיא עדיין באור ירוק. מותח אותה שוב ושוב. "די, די תפסיק" היא התחילה, לאט ובהיסוס, ושהיא שמה לב שאני לא מאט הרגשתי אותה מתהדקת כמו צבת.
"די תפסיק, אני לא רוצה, די" היא המשיכה, מנסה לברוח. מנסה להתפתל ולהתרחק, להזיז את הידיים שלה. "את לא יכולה לברוח. את ש ל י " הבהרתי, עמוק מספיק בתוכה כדי להזיז את שאר האיברים שלה, הרעש של בשר פוגע בבשר הדהד בחדר, מתערבב עם רעש שמזכיר ערבוב של מאק אנד צ'יז.
"לא לא לאאאא תפסיקקקק. אני לא רוצה לגמור אל תכריח אותי די תפסיק" היא אמרה, מתהדקת עוד ועוד. אני כבר יודע מתי הקטנה שלי גומרת לפי הרגשה, וזו הייתה אחת חזקה. "לאאא אני לא רוצה לגמוררררררר" היא כמעט צעקה, הפנים דחופות לתוך המזרן, גומרת.
אבל עוד לא סיימתי איתה, משכתי החוצה וסובבתי אותה על הגב. היא הייתה נוזלית, כמו חמר בידי, מרחפת. עד שהיא חזרה להכרה מספיקה כדי להבין מה קורה, כבר הייתי בתוכה שוב במסיונרית, הידיים שלה מוחזקות בכוח מעל הראש שלה, והחור הקטן והספוג שלה נדפק מחדש.
"לא, תפסיק" היא התחילה למלמל, אבל זה לא עזר לה. "אני אמשיך לזיין אותך, כמה שבא לי. לא מעניין אותי אם את לא רוצה או כמה פעמים גמרת" עניתי לה, מרגיש את עצמי קשה כמו אבן יוצא ונכנס ממנה.
לא הרבה מאוחר יותר, אחרי עוד נסיון בריחה לא מוצלח, והרבה 'די תפסיק' והמון הדיקות כמו צבת, היא התחילה להגיד בחצי בכי "בבקשה, בבקשה תפסיק, אני לא רוצה לגמור שובב" היא אמרה. "הגוף שלך בוגד בך ואומר את האמת, את כזו רטובה והדוקה, את אוהבת את זה" עניתי. היא התחילה להגיד משהו, אבל הדיבור שלה לא נעצר כמו שצריך. במקום זה, קצת כמו תקליט, היא נתקעה על הצליל 'א'.
התהדקה, התנגדה בכוח מחודש לרגע, ואז נמסה לתוך הזיון. כל מה שיצא לה מהפה לשתי הדקות הקרובות היה "אאאאאאאאא" של אנחת עונג ארוכה, שנקטעה עם מפח אוויר עם כל דחיפה של הזין שלי לתוכה. שתי דקות רצופות של אורגזמה אחת מרסקת חושים.
בהפסקת נשימה קצרה, עדיין עמוק בתוכה, היא מלמלה לי "טעיתי..."
"טעית? את בעצם רוצה את זה?'"
"כן..."
"אז תגידי את זה כמו שצריך" עניתי, מרגיש את עצמי מתקשה מחדש עד הסוף.
היא בעצמה השתנקה לרגע, מרגישה אותי גדל בתוכה, לפני שאמרה "חשבתי שאני לא רוצה שתזיין אותי, חשבתי שאני לא רוצה לגמור על הזין שלך, אבל טעיתי, זה היעוד שלי"
ועל זה שהיא הבינה את היעוד שלה, סוף סוף מתנהגת כמו שצריך, דפקתי את הכוס הקטן שלה שוב עד שהיא גמרה עליו שוב.
התכרבלנו, עשינו הרבה אפטרקר לשנינו. שהיא נהנתה ואהבה כל רגע, שאני לא רוצה באמת לפגוע בה וככה הלכנו לישון, מכורבלים באפטרקר של אחרי סשן.
קמנו ביחד בבוקר, ודיברנו קצת, דיברנו קצת על היום הקודם, ודברים קצת התחממו. תפסתי את הירך שלה ומשכתי אותה אלי, פתחתי את הרגליים שלה ולקחתי את מה ששלי שוב. אבל הפעם, הטעם של זה היה שונה.
"די, תפסיק" היא אמרה, ועניתי מיד "אל תשקרי לי, אני יודע שאת רוצה את זה, את רוצה שאבא יעשה את זה" הרגשתי אותה מתהדקת מיד סביבי, והיא הרגישה אותי מתקשה בתוכה. "לא אני לא" היא אמרה.
הסתכלתי לה בעיניים, מזיין אותה בקצב שלא יבייש כוכבי פורנו, ואמרתי "לא יעזור לך, מי שלא רוצה לא גומרת. קורבנות לא גומרות. את אוהבת את זה שאבא אונס אותך". היא הסתכלה עלי בעיניים גדולות, והכי הדוקה שהיא אי פעם הייתה. "הגוף שלך לא יכול לשקר, אני מרגיש איזו הדוקה את"
מיותר לציין שהיא גמרה שוב.
התכרבלנו, עשינו אפטרקר
ואז קמתי להביא לה את התרופות שלה ולהכין לה ארוחת בוקר, כמו אבא טוב, שיודע מתי צריך לקחת ומתי לתת