(מה שכתוב הלאה הוא פנטזיה, ולא קרה, מתואר פה שיבארי לא מאוד בטיחותי או מציאותי תתמודדו אני מפנטז)
קמנו בבוקר, ליום בלי תוכניות שקט ונעים. דיברנו על היום הזה אתמול, על התוכניות שלנו אליו, וסיכמנו על מילות וסימני ביטחון והגבולות. ולכן גם שהיא עוד הייתה רק חצי ערה ולא הכי מודעת למה שקורה סביבה כבר הרמתי אותה ולקחתי אותה לסלון, מניח אותה על הפוף הענק שלנו והמגבת העבה שעליו. "מה קורה?" היא שאלה בקול חצי מנומנם שהורדתי את הפיג'מה ממנה וזרקתי אותה הצידה. "היום את פשוט צעצוע, זוכרת? זמינה בכל רגע לכמה שאני רוצה, מתי שאני רוצה" אמרתי בקול מתנגן שאספתי חבלים מהתיק והתחלתי לעבוד. "אה... נכון" היא אמרה בשקט, מתחילה להסמיק קצת, "אבל מה אם יהיה לי פיפי?" היא שאלה, טיפה נאנחת מההרגשה של החבל מתהדק סביב אחת הירכיים שלה על שטף דם, אחד מהסימנים הרבים מסצנת האימפקט בתחילת השבוע.. "אז תעשי, יש מגבת ואני אנקה אותך. את חור שאמור להיות זמין כל הזמן" עניתי בכלילות, מסיים לעבוד על רגל ימין ועובר לשמאל.
אחרי זמן מה, הסתכלתי על היצירה שעשיתי. היא שכבה על הגב על הפוף, השיער החום היפה שלה ממסגר לה את הפנים עם הפוני החמוד הזה, ועיניים כחולות גדולות מסתכלות עלי חצי בהערצה, חצי בחרמנות וחצי במבט שאני כבר מכיר שאומר "בן זונה סדיסט מסריח, אני אוהבת אותך". פנים מלאות נמשים יפים ופה עם שפתיים מזמינות, שמעוגל לחיוך נבוך. חבל עטוף סביב הידיים שלה ומחזיק אותן היטב מעל הראש, חבל זהוב ויפה כרוך סביב העור העדין שלה, חזה ענק ויפה חשוף לאוויר, עם כתב שחור בעט לגוף מכריז "צעצוע לשימוש חופשי" על החזה שלה, "חורים פתוחים: פה, כוס ותחת" על הבטן החמודה שלה.
כל אחת מהרגליים שלה קשורה בצורת "פוטומומו", החבל הדוק סביב הירכיים העבות והיפות שלה, דוחף קצת את השומן לצדדים בדיוק נכון, כל אחד מהם מחובר בליין לרהיט אחר, מקבע את הרגליים שלה פסוקות לרווחה. כל ירך מכוסה בשכבה אחרי שכבה של סימנים כחולים, סגולים, ירוקים ואדומים מסשני אימפקט שונים, קנבס שאני משאיר עליו סימן אחר סימן, יצירת אומנות שמתפחת ומשתנה עם כל נשימה שלנו ביחד. על כל ירך גם התנוסס חץ גדול, כל אחד מצביע על חור אחר. אחד מהם הזהיר "יש לירוק על החור לפני השימוש".
חור קטן וכבר רטוב מציץ קצת מבין הרגליים, ממש מעל תחת עגול ויפה.
סידרתי קצת את המתחים, דחפתי קצת שיער מאחורי האוזן שלה, והלכתי להכין לעצמי כוס קפה. ישבתי על הספה ושתיתי אותה תוך כדי עיון בספר, מציץ מדי פעם עליה, מסתכלת עלי או על הטלוויזיה שהדלקתי לה. שמתי את הספר בצד והבאתי את כוס הקפה איתי. יד אחת מחזיקה בכוס, יד שנייה אוספת את השיער שלה, אמרתי "לפתוח פה גדול". הקטנה שלי ילדה טובה, צעצוע טוב, חור ממושמע ומסודר, אז שנותנים לה פקודה, היא מבצעת. היא פתחה את הפה ומיד כמעט נחנקה שהזין שלי נדחף לתוכו. במשך הדקות הקרובות היא נאבקה לנשום אוויר בזמן שהגרון שלה התרחב מעט, והסתכלה למעלה על המשתמש שלגם את הקפה שלו.
שנמאס לי, שלפתי את עצמי ממנה, ושמעתי אותה לוקחת נשימה עמוקה ומשתעלת קצת. עם מגבות נייר שהנחתי מראש ליד, ניגבתי את הסנטר שלה מהריר, וחזרתי להעביר את השבת שלי ברוגע. הדלקתי את הקונסולה שלנו ושיחקתי משחק קצר, מאוד מודע מזווית העין לחור הרטוב שהפיץ ריח בכל החדר, ברגע שקט בסיבוב היא מלמלה "תודה שהשתמשת בי" ועניתי לה בנוקשות, בלי לסובב את הראש אפילו "את חור, להשתמש בך זה המטרה שלך, אין על מה להודות. את לא אומרת תודה לסכין שהיא חותכת את האוכל נכון". הריח המגורה שהתפשט בחדר אחרי זה הכניס אותי למצב רוח, אז זרקתי את מכנסי הפיג'מה הצידה, ולאט לאט חדרתי עמוק לתוך החור הרטוב וההדוק של הקטנה שלי.
יד אחת אוחזת בכל פוטומומו, מרגיש כל קפל וקפל קטן נמתח סביב הזין שלי בתוך החור ככול שחדרתי עמוק יותר. מרגיש אותה מתהדקת עם ההשתנקות שלה, שמעתי את הנשימה שלה רועדת (היא כל פעם שוכחת כמה אני מותח אותה), אבל זה לא עניין אותי, פשוט התחלתי להשתמש בחור. מילאתי את החדר בריח חזק של כוס רטוב, ברעשי בשר-פוגע-בבשר, ובאנחות שהיא עשתה ממקומה הכפות והקשור לפוף. לא עניין אותי גם שהיא משכה כלכך חזק בחבלים שהספה השמיעה רעש קטן תוך כדי שהיא גמרה, לא טרחתי להאט אפילו לתת לה לתפוס את הנשימה, אולי זה למה השנייה באה תוך פחות מדקה אחרי.
לבסוף סיימתי, משכתי את עצמי ממנה, וחזרתי לספה. משאיר את החור נוטף זרע, והיחידת חימום והרטבה שלו קצת מיוזעת, שרירים משוחררים לתוך החבלים, וחיוך קטן מרוח לה על הפנים. וככה יום השבת המשיך לו, כל פעם שנפל עלי החשק פשוט בחרתי חור ודפקתי אותו עד שנמאס לי. וזה לא היה משנה אם היא בדיוק ישנה, או הייתה חייבת פיפי שברח קצת באמצע, או משהו אחר.
עם השקיעה פרמתי את החבלים, הערפתי מחמאות ואהבה. "את היית מדהימה, כל הכבוד לך! אני גאה בך" אמרתי לה בשקט, מכורבלים ביחד על הספה, היא קבורה בחזה שלי, משפשפת בעדינות עם יד אחת את סימני החבלים על הירכיים שלה, אחרי שהתחלנו לצאת קצת מהספייס, לקחתי אותה בעדינות למקלחת, היא ישבה שם עדיין סחוטה וחסרת אנרגיה, מחזיקה חתיכת שוקולד בפה ונותנת לה לימוס לאט, לפי הנחייתי, וככה קילחתי אותה.
מים חמים, סבון, שמים לב גם מתחת לציצים, מאחורי האוזניים(אבל לא בשיער!), ועוד.
ובסוף לעטוף אותה הדוק הדוק במגבת חמימה, פרוותית ויבשה. ולתת לה נשיקה במצח עם כלכך הרבה רגש, שהיא תהדהד לדורות.
(קצת הלכתי לאיבוד בכתיבה הזו אבל היא הייתה כתיבת רצף, אז מה שיוצא אני מרוצה)