לפני כחצי שנה. יום שני, 23 ביוני 2025 בשעה 8:32
סוף סוף היה לנו יום לבד ושקט, לי ולנומי, ולא סתם. יום שבו לשנינו היה מצב רוח.
נומי הייתה צריכה להתפרק, לשקוע ולהתקפל לנקודה אחת שלא צריכה לדאוג או לחשוב, רק להתמסר לכאב ולעונג.
אני הייתי צריך לפרוק קצת, לפרק קצת, אז פירקתי את הקטנה שלי קצת. שקענו ביחד לספייס. וזו הייתה חוויה משחררת כלכך. ממליץ בחום לכל הקוראים.
ועכשיו נומי צריכה פיג'מה ארוכה ליד המיטה למקרה של אזעקה כדי להסתיר כחולים 🤭