מחשבות, תשוקות, ושאר אהבות

הסיפור הזה הינו פנטזיה, ולא קרה באמת. 

היה יום חמישי, ערב חורפי, קר, וגשום, אני וליזי יושבים בסלון ומחכים. המזווה עמוס חטיפים, סלון חמים ונעים, הגשם מנגן לו סטפס על החלון. נשמעה דפיקה בדלת ואני קם, ופותח אותה לחברינו יובל ודפנה.

פגשנו את יובל ודפנה במסיבה לפני כמה חודשים, ישבנו ועישנו אחד ליד השני והתחלנו לדבר, מאז אנחנו נפגשים לפטפט באופן קבוע. הם התיישבו איתנו בסלון והתחלנו לקשקש. ליזי ואני ישבנו על ספה אחת, והאורחים שלנו על הספה השנייה. 

"אתם באים לפליי בשבוע הבא?" ליזי שאלה. 
"היינו באים אבל יש לנו איזה אירוע משפחתי עם ההורים של יובל", דפנה ענתה.
"אהה, באס-אאאאא" ליזי התחילה לענות אך נקטעה באנקת כאב כשהיד שלי מחצה את הירך שלה.
"למה?" היא שאלה, "סתם ככה" עניתי מגחך, דפנה ויובל צחקקו.
"אתה בן זונה סדיסט", ליזי סיננה דרך חיוך שהיא ניסתה להסתיר, מאמץ שנהרס עם עוד זרם של כאב מהירכיים שלה. 
לפני שהיא הספיקה להתלונן כבר פניתי ליובל -  "יצא לך לראות את העדכון החדש לסליי דה ספייר? הדמות החדשה ממש מגניבה." 
"כן! הייתי תקוע על זה עד שתיים בלילה אתמול", יובל ענה.

השיחה נמשכה עוד כמה דקות, עד שפתאום  הרמתי את היד שלי ולפתתי את השיער הרך של ליזי, חום ונופל בגלים עד הכתפיים שלה, ומשכתי אותה מעל הברכיים שלי.
היא השמיעה קצת קולות התנגדות אבל לא ניסתה להתנגד לי פיזית. הנחתי יד על הירך האחורית שלה וצבטתי חזק, מדבר מעל הקול היפה של ליזי שהתנגן בחדר - "הגיעה השעה לאטרקציה של הערב, הסיבה שהזמנו אתכם. הבר הביתי שלי, אני רוצה להתאמן על קוקטיילים" אמרתי, "יובל, מה אתה אוהב?" הוספתי, יחד עם מכה לתחת של ליזי. 
"אני אוהב וויסקי, תמיד אהבתי", אמר יובל.

הוא ודפנה כבר רגילים לזה שליזי היא צעצוע, ושאני פשוט משתמש בה שבא לי. אני מרים את השמלה של ליזי וחושף לחדר את התחתונים השחורים שהתחבאו מתחת, מכסים תחת יפה ומלא כחולים מהמסיבה האחרונה. ליזי השמיעה צליל חנוק של מחאה, אבל שוב לא ניסתה לזוז או להתנגד.
"איך אתה עם טעמים קצת מרירים?" שאלתי את יובל.
הרעש של הגשם דופק על החלון נקטע על ידי הרעש של בשר-מכה-בבשר כשספאנק פגע בליזי, והיא השמיעה רעש של בהלה כמו חתולה מופתעת. 
"אני אוהב" אמר יובל, מנסה לשמור על קשר עין. "אז אכין לך את קוקטייל הוויסקי המשופר," אמרתי עם חיוך, והורדתי עוד אחת ללחי השנייה, ישר על סימן בצבע סגול עמוק. שמעתי את הרוח יוצאת לליזי מהריאות עם הפתעת הכאב הזו.

"מה את אוהבת דפנה?" שאלתי, מזיז בנתיים את תחתוני התחרה השחורים הצידה וחושף לחדר סט חורים קטן וחמוד, ועם ההזזה כבר שמתי לב שליזי הייתה ספוגה. לא משנה כמה פרצופים היא עשתה, היא אהבה את היחס הזה.
"אני אוהבת חמיצות" דפנה אמרה, בלי להצליח לשמור על קשר עין, במקום זאת היא בהתה בפנים של ליזי, בהבעות הפנים של המבוכה, הכאב וגם העונג כאשר האצבע שלי מצאה את מקומה בין הירכיים שלה, והחליקה לתוך רטיבות עמוקה בקלות. ליזי נאנחה קלות, ודפנה נשאבה קצת עמוק יותר לתוך המחזה.

"אני אכין לך קפיריניה, זה קוקטייל ברזילאי. ומה בשבילך ליזי?"
האצבע שלי מתחילה לזוז, דוחפת ומותחת קפלים רטובים ומייצרת פסקול של גניחות בחדר. 
ליזי שואפת אוויר דרך שיניים, נלחמת בדחף להתמסר לעונג וניסתה לענות דרך אנחות - "אני רוצהההה, אני רוצהההה משהו עם ג׳יןןןןןןן" היא אמרה בשקט, עם פרצוף סמוק לפני שסיננה 'פאק' קטן ושקט. 

"ג׳ין? המממ," אמרתי, מגביר קצת את הקצב ושומע אותה משתנקת ומרגיש את החור שלה מתהדק. "אני אכין לך ג'ין מרטיני אז."
רעם התגלגל דרך השמיים, מרעיד את חלונות הבית. הנשימה של ליזי נהייתה יותר ויותר מהירה והיה לה מבט של תחינה לעוד.
כששלפתי את האצבעות שלי מליזי, הנחתתי מכה על החור המגורה והרגיש שלה. ליזי זעקה בכאב ודפנה בעצמה נרתעה לרגע. החזרתי את התחתונים של ליזי למקום.
ליזי צעקה בתערובת של תסכול וכאב כשמשכתי אותה חזרה לישיבה. היא הביטה בי, פרצוף אדום, שיער דבוק קצת לפרצוף, והתמסרות מלאה מעורבת בכעס בראטי בעיניה. הזזתי לה את השיער חזרה למקום, נישקתי את המצח שלה ואמרתי, "תבדרי את האורחים שלנו בזמן שאני עובד". 

עומד בבר הביתי שלי ומתחיל לעבוד. בונה את המשקאות אחד אחד ושומע את ליזי חוזרת לדבר בקול רועד ומתנשפת. יובל ודפנה מצחקקים ומדברים איתה על סרט ה-live action של ג׳וג׳ו שעומד לצאת, ואיזה גרוע הוא נראה. אחרי כמה דקות אני קורא לליזי למטבח,  וכשהיא מגיעה דוחף לידה שתי כוסות מלאות ומקושטות. 
"הכוס הימנית ליובל, השמאלית לדפנה" אומר לה, היא מביטה בי במבט הבראטי שלה ואומרת "הייתי ממש קרובה לגמור, סדיסט מניאק". 
"אויש, בובי, את שוכחת שאת צעצוע. אני משחק בך איך שבא לי, אם תגמרי או לא זה לא משנה בכלל," אני עונה לה עם חיוך ממזרי, מרים את שתי הכוסות האחרות, וחוזר לסלון. 



"וואו," יובל אמר ולוגם מהכוס שלו, "זה ממש טעים!" חייכתי ועניתי "אהה, גם אני הופתעתי, לדעתי זה מנצח אולד פאשן". 
דפנה וליזי לגמו גם הן מכוסותיהן והנהנו לאישור, והמשכנו בהנאה שלנו. בחוץ סערה, בפנים צחקנו תוך כדי משחק ג׳אקבוקס. ליזי לאט לאט חוזרת לטון הדיבור הרגיל שלה.

"תגידו, הייתם במסיבה האחרונה, נכון?" שאלה דפנה. "אהא" ליזי ענתה, לוגמת מהכוס השנייה שלה. "שמעתי שהיה שם מכירת צעצועים מוזלת?" 
"כן! קנינו פלאג מתנפח בעשרים שקלים" ליזי אמרה בשמחה. "פששששש, יפה, יפה", אמר יובל, "חבל שלא באנו, אני הרבה זמן חושב שאנחנו צריכים להרחיב את האוסף. חסרים לנו staples כמו צעצוע בשלט רחוק".  

"שליטה מרחוק זה הנאה גדולה, אחד האהובים עלי"י, אמרתי, "מאוד כיף למסיבות, או לדייטים סוטים ביחד". 
"וואלה? אולי נשקיע באחד?" דפנה שאלה, מביטה ביובל. 
"הנה, חכו רגע, אני אדגים." אמרתי,
"מה!? רגע, רגע," ליזי אמרה, אבל אני כבר נעלמתי לאחד החדרים. חזרתי כעבור מספר דקות, מחזיק צעצוע ורוד. 

"וואו, אממ, תודה," דפנה גמגמה כשהיא ראתה אותי מושך שוב את ליזי על הברכיים שלי, מזיז שוב את התחתונים השחורים עם הכתם הלח עדיין, ודוחף אחרי מנה קטנה של חומר סיכה את הצעצוע בין שפתי הכוס שלה, ורודות, משדרות חום, ומזמינות.
ליזי שאפה אוויר דרך שיניים מהודקות, ולא יכלה לעצור את עצמה מלמלמל '"אהההה פאק" מתחת לנשימה שלה כאשר הצעצוע החליק למקום.
"כמו שאתם רואים, החלק החיצוני קטן מאוד, ויכול להילבש בפומבי בנוחות" הבהרתי, לפני שהחזרתי את ליזי המאדימה לישיבה. היא נתנה לי מבטים כועסים, ומבטים מובכים לשאר החדר. 
היא ישבה שם, הירכיים העבות והיפות שלה סגורות, השמלה באופן קצת מרושל מכסה את הנוף בין הרגליים שלה, וזוג תחתונים שחורים על הכרית לידה.
הגישה שלה השתנתה כשפתחתי את האפליקציה ששולטת במכשיר ועברתי לשבת ליד יובל ודפנה כדי להראות להם את מסך הטלפון שלי.


היא ישבה סמוקה והביטה בי עם עיניים פעורות לרווחה, ונמנעה ככל שהיא יכלה מלהכיר בקיומם של דפנה ויובל בחדר. 
"שולטים בצעצוע מהאפליקציה, ככה" אמרתי, והרמתי את סמן השליטה על המסך. ליזי מיד השמיעה רעש שאפשר רק לתאר כמו כלבה מופתעת ותפסה בכרית שלידה בעוצמה. 
"הצעצוע הזה מגיע לעוצמה די גבוהה" הוספתי, מרים את סמן השליטה עד לעוצמה המקסימלית. ליזי לא יכלה לעצור את עצמה ונאנחה בקול, תפסה כרית וניסתה להסתיר את הפנים שלה משאר החדר. 

"ליזי, רוצה לספר לדפנה ויובל פה את דעתך?" שאלתי, מושך את הכרית מהפנים שלה. ליזי הייתה סמוקה לחלוטין, מחזיקה את הירכיים הגדולות והיפות שלה צמודות הדוק הדוק אחת לשנייה והיה לה מבט שפירשתי כ"אני אוהבת אותך בן זונה סדיסט מסריח, אני כלכך אוהבת את מה שאתה עושה לי" 

"הואאאאא - הה פאק - האהוב עליייייייייי" היא נאנחה שוב, דפנה נראתה מהופנטת למחזה, יובל בנתיים צבט את הירכיים של דפנה. 
"אתה זומם לך, יובל?" שאלתי בגיחוך, והפלתי את עוצמת הצעצוע כמעט לאפס, יובל צחקק וענה לי "משהו כזה".
דפנה הייתה מהופנטת מדי על ידי ליזי כדי להגיב, ואני לא מאשים אותה. ליזי השמיעה קולות תסכול ונתנה לי מבט מתחנן.
"אם את רוצה משהו, ליזי, תבקשי" אמרתי בחיוך, נותן לה עוד גל של עוצמה גבוהה שגרם לה להדק את כל השרירים שלה לפני ששחררתי.
ליזי שברה קשר עין איתי והסתכלה הצידה, עושה פרצוף זועף למחצה, "אתה יודע…" היא אמרה.
"את תהיי חייבת לבקש" חידדתי, מעלה בקצת את העוצמה עם כל הברה לפני החזרה לכמעט אפס.


"יותר חזק, אוקיי?!" ליזי חצי צעקה בתסכול, ומיד זרקה את הראש שלה אחורה בזמן שהצעצוע הקבור בתוך הכוס שלה התחיל לרטוט שוב בעוצמה.
"אהההה פאק פאק פאק. לא, שיניתי את דעתי" ליזי נאנחה, מסתכלת על התקרה ומפסיקה לשים לב ללשמור על הרגליים שלה סגורות, מתרכזת כולה במשהו. "אני לא רוצה לגמוררררר" היא הוסיפה.
דפנה ויובל היו שניהם מהופנטים למופע, אהבתי להשוויץ בליזי, בצעצוע הכי שווה בארץ שהוא כולו שלי, והם יכלו לראות יחד איתי את ליזי מגיבה ונמסה לתוך אורגזמה שכפיתי עליה. 
הידיעה שמכריחים אותה לגמור מול חברים שלה גורמת לה לרעוד מרוב עונג מעורב בהשפלה. 
"אחרי מופע כזה, אנחנו חייבים לקנות אחד" יובל אמר לדפנה, דפנה בהתה עדיין בליזי עם פה פעור, ששכבה על הספה מתנשפת. בין הרגליים המעט פשוקות שלה, מתחת לשמלה, יכולנו בקושי לראות את קצה הצעצוע, וכתם רטוב קטן על השמלה שלה.
"דפנה?" יובל שאל, ודפנה סוף סוף שברה את המבט שלה "מה? אה כן, אנחנו חייבים אחד". 

כמה שעות אחר כך, אחרי שהאורחים הלכו, אחרי שניקיתי את הסלון והמטבח וגם זרקתי את שקיות הטייק אאוט, שכבנו ליזי ואני צד לצד במיטה, הראש שלה על החזה שלי והרגליים שלה עטופות סביב אחת משלי.
ליזי לחשה בשקט "תודה על כל מה שאתה עושה לי." נישקתי לה את המצח ואמרתי "הכל רק מאהבה, קטנה שלי".