מה שטוב בשבילך

קיבלתי הודעה מבחור שיצאנו מזמן לדייט ורבע, "פנויה לשעה?" בלי שלום או מה נשמע, ככה אחרי שבועות שלא דיברנו הוא הרגיש שככה נכון לו לפנות אליי,

הצינית שבי חשבה מיד על תגובה עוקצנית שכוללת כמובן תעריף בתוספת מע"מ, אבל השולטת שבי ראתה הזדמנות לחנך,

"אתה בד"כ נוטה לתזמן את המפגשים שלך?" כתבתי לו בחזרה,

"חחחח" הוא החזיר לי 

"אני מאוד שמחה שהצלחתי לשעשע, אבל נראה לי שפרגנת לעצמך איזו שלושת רבעי שעה שלא ברור לי איך נמלא כי זה לא שמעניין אותך מה שלומי, אחרת זו הייתה השאלה הראשונה אחרי שלום"

"למה ככה?" הוא נעלב.. 

"כי אני לא פיצה ולא מזמינים אותי בהודעה ובטח לא בניסוח כזה"

ההמשך היה מנומס, בכל זאת הבחור אולי חסר טאקט אבל מבין עניין אבל המסר עבר,

והלוואי שיעבור לכל מי שקורא אותי כעת, לא משנה מה מטרת הפניה, תמיד כדאי להתחיל בשלום.

זה היה מהימים האלו שהכל הלך הפוך, כלום לא הסתדר, אף חתיכה בפאזל לא התחברה ומצאתי את עצמי שרועה על הספה חסרת אנרגיות.

דווקא אז קראתי לו אליי, תוך חצי שעה הוא התייצב עם עינים נוצצות.

הוא יודע את מקומו מיד הוריד את נעלי ועיסה את רגלי הכאובות, הוא לא הוריד ממני את המבט כמו שאני אוהבת, קשר עין ומבט מעריץ.

הרגליים שלי נחו עליו כשהוא סיים לטפל בכאב, עכשיו הנפש מטופלת, שלי ושלו, נמצאים ככה ברגע, כל אחד במקומו,

אני נעמדת בבת אחת והוא נעמד על ברכיו מולי, העברתי יד בשיער שלו, ספק מלטפת, ספק מושכת, "נשלט טוב שלי, היום אתה ראוי למלכה שלך"

משכתי אותו בבת אחת למעלה אליי לנשיקה ארוכה, לפעמים זה כל מה שצריך ביום כזה, נשלט טוב ליום רע

אני סוגד לך המלכה,

הוא כותב לי על הבוקר ואני לא עונה.

את המלכה שלי ואין לי אחרת הוא מוסיף ואני ממשיכה לא לענות.

אני לא מרוצה ממנו כבר כמה זמן, הוא מסתפק במועט, לא שואף לצמוח ולהתפתח, צייתן, סוגד אך לא שולט בחייו.. אני מחבקת, מעודדת, מצליפה, אבל הוא בבינוניות שלו נמצא.

והוא סוגד לי, אני יודעת ומרגישה, אבל לשלוט בו בלי שהוא שולט בעצמו מרגיש לי כמו מעגל שלא נסגר.

הנשלטים שלי צעירים ממני, כאלו שזקוקים ליד מכוונת, לחינוך המדויק, לחיבוק שיתן להם להיות אור בעולם, אבל הוא מתעקש להשאר במקום, לא מרוצה משום דבר מלבדי.

זה לא מספיק לסגוד למלכה, אתה חייב קודם כל לשלוט בחייך או לפחות לרצות להיות בעידודי הגרסא הכי טובה שלך.