Fade Into New Horizons

לפני כמה ימים נתבקשתי על ידי אחותי להיכנס בדרכי לחנות סקס..

המטרה : למצוא ויברטור הולם ומתאים כמתנת יום הולדת לחברה טובה שלה.
האמצעים : 200 שקלים.
תוכנית הפעולה : להיכנס לחנות, לבחון את המבחר, ולהחליט.

אמנם זו לא הפעם הראשונה שאני נכנס לחנויות סקס אבל הפעם היה זה ביקור מעט שונה..

לחנות נכנסתי כשאני מסיט את וילון המשי הדק שתמיד מסתיר במתכוון את הכניסה על מנת להקנות דיסקרטיות לקונים.
תמיד יש ריח מוזר כזה בחנויות סקס. מעין ריח של נפטלין או מעין מבשם מוזר.
ברקע בלטו גניחותיה של כוכבת פורנו חסרת מעצורים שבזה הרגע נדפקת לה על גבי מרקע ה DVD באחד מתאי הצפייה..

"שלום, אני...מחפש לקנות...ויברטור", אמרתי.
מולי עמד בחור צעיר, לא גבוה במיוחד, נראה חנון למדי, ומדבר בקול עדין.
לפני שהוא היה מספיק לקחת אותי לכיוון מאלצי האורגזמה ושאר הויברטורים האימתניים שמעוצבים בדמות איבר מינם של כוכבי פורנו ידועים (אלוהים ישמור, אני חושב שאצלם אלוהים כנראה יצא להפסקת קפה כשהוא יצר את הזין ושכח את המכונה עובדת - מה זה הגדלים האלה ?), אמרתי מיד :"יש לי תקציב של 200 שח ואני לא מתכוון לחרוג ממנו. תן לי ויברטור לא מפלסטיק, שרוטט חזק, וזהו".
"אוקיי", אמר, ומיד ניגש לפתוח את אחד מארונות הזכוכית.
"אני חייב לשמן את הארונות האלה, כל פעם אני שוכח", אמר ופתח דלת זכוכית חורקת.
אבל מסתבר שגם לבחור ויברטור זול לא היתה משימה פשוטה.
הבחור הניח על הדלפק לפחות 8 או 9 ויברטורים שעמדו בקריטריונים שלי ומיד פצח בהסבר קולח ובלתי מתפשר על איכותם וטיבם :
"זה עשוי מג'לי דחוס, של חברת XXX שהיא חברה מעולה, יש לו חספוסים לכל האורך, ויש אותו ויברטור גם בצבע אחר וללא חיספוסים. כמו כן יש את הויברטור הזה, שהוא עשוי גם מג'ל דחוס אבל דחוס פחות, ואיתו אפשר לעשות טריק נחמד, שים לב, אפשר לכופף אותו על מנת להגיע לנקודת הג'י, נחמד נכון ?" משגע, אמרתי, איך לא חשבו על זה קודם... הייתי שמח אם אפשר היה לכופף את האיבר שלי בצורה כזו. איפה היית אלוהים, כשיצרת אותו - לא חשבת על נקודת הג'י ? ובכלל - מי אמר לך לשים אותה ארבע אצבעות פנימה, שתי קומות למעלה ? לא יכולת פשוט לשים אותה בכניסה לקניון כמו שצריך ? למה להקשות עלינו הגברים ?
המוכר המשיך בהרצאתו : "יש גם כמובן את הויברטורים מסיליקון שהם רכים ונעימים, והוציא מתוך החלון השקוף איבר אימתני בעוביו"...
"תגיד לי", אמרתי, "אתה באמת חושב שהיא תוכל להכניס דבר כזה ? השתגעת ? זה זין של סוס !".
"יוצא לה משם תינוק, לא ? אז בטח שויברטור יכנס", וחייך. ואני חשבתי לעצמי : טוב, יש בזה משהו, אבל מי אמר שצריך לסבול גם מחוץ ללידה ? באנו להינות, לא ללדת.
האיבר מהסיליקון באמת היה נראה נחמד, אם כי לא ראיתי בחיי איבר בצבע עור עם עטרת כל כך ורודה, אבל שיהיה. והוא באמת היה רך. אולי רך מדי. לא נורא, שיקח ויאגרה, הוא כבר יתקשה.

עמדתי חסר אונים מול חבורת איברי המין הרוטטים והצבעוניים. מנסה להתחבב על אחד מהם, בתקווה שיציל אותי מההתלבטות.
"קח בחשבון שאומרים שג'לי דחוס עלול לגרום לפטרייה בנרתיק, אמנם נדיר אבל זה יכול לקרות", "הבנתי, אמרתי", ונזכרתי באחת מהאקסיות שלי שלקתה בפטרייה בנרתיק. תאמינו לי - באותו היום שהיא חטפה את זה הבנתי שלא הייתי רוצה להיות גניקולוג בחיים, ואני אחסוך מכם את תיאורי הזוועה.

המוכר היה בחור ממש נחמד, ופיתחתי איתו שיחה נעימה. משום מה הרגשתי שהוא קצת עדין מדי וניחשתי שהוא גיי אבל לא הייתי בטוח. אין תווית על הומוסקסואלים.
הוא היה נראה לי מאושר שסוף שוף נכנס לחנות שלו מישהו נורמלי, וגם הוא זרם עם השיחה.
תוך כדי, הוא סיפר לי שהוא גיי, והסברתי לו שאני סטרייט על מנת שלא יהיו חס וחלילה אי הבנות בהמשך.... סיפר לי קצת על הקהילה של הגייז בארץ ובכלל, מה המשמעות של להיות גיי. הייתי ממש מסוקרן. למעשה, מעולם לא פגשתי גיי ממין זכר. רק לסביות, והיה מעניין לשמוע מגבר על החיים כגיי.
"אתה רוצה לומר לי שאישה ממש לא עושה לך כלום ?" אמרתי.
"ברור - למה זה נראה לך כל כך מוזר? תבין, אם אני אעמוד עירום עכשיו יעמוד לך ?"
"ברור שלא", אמרתי.
"זה בדיוק העניין - כך אני מרגיש עם נשים. בחורות ערומות שכבו לידי וזה לא עשה לי כלום".
חשבתי לעצמי - איזה בעסה, גם אני רוצה כמה בחורות עירומות לצידי... למה אני לא גיי ?
"תופעה ממש מוזרה", אמרתי. "אתה חושב שזה גנטי ?"
"אני בטוח", אמר.
ואני חושב - לך תסביר את זה לכל אותם רבנים דפוקים שמנסים "להחזיר בתשובה" הומואים ו"להחזיר אותם לדרך הישר", כדבריהם. איזו פרמיטיביות לחשוב שזה משהו שניתן לשנות, במקום לנסות להשלים עם זה.
ממש נהניתי לדבר איתו. הבחור היה אינטליגנטי מאד, ונראה שהוא דווקא די מאושר לעבוד שם.

"למה אין כאן בחורות שעובדות ?", שאלתי. "למה תמיד המוכרים הם גברים ?"
"סיפור עצוב", הוא אמר.
"ספר", אמרתי.
"תשמע, איך אומר לך את זה ? בוא נאמר, שהטיפוסים שבאים לכאן החל מתשע בערב, זה לא בדיוק אתה"
"כלומר ?" לא הבנתי.
"בוא נאמר, שבאים לכאן תחתית האנושות ואף למטה מזה. טיפוסים שממש לא היית רוצה לפגוש בסמטה חשוכה".
"פרט", אמרתי.
"תראה, חלקם סתם אנשים בודדים ומסכנים שבאים לתאי הצפייה, אבל חלקם גם היו נוגעים במוכרת, מנסים למזמז אותה, נוגעים אפילו במוכר אם הוא גבר, חצי מסטולים, אנשים מוזרים, חייזרים, שאתה לא מאמין שישנם טיפוסים כאלה בעולם".
"וואי, זה נשמע מזעזע", אבל בתוך תוכי חשבתי שהוא אולי קצת מגזים.
לא הספקתי לחשוב עם עצמי על מה שאמר, ולחנות נכנסו שני אנשים. אחד מהם היה כבן 50 והשני כבן 40. הם דיברו בקולניות, ובשפה מאד נמוכה, ממש כמו ילדים בני 10. הבגדים שלהם נראו מאד מרוטים והם היו מסריחים מסיגריות ואלכוהול וזיעה של שבוע שלא נשטפה. "הוא מזיין אותי בתחת ואני אותו", אמר אחד מהם. "כן, כן, הוא מזיין אותי", הצטרף אל שמשון, יובב חברו.
"מי זה (והסתכל עליי) - הוא גם רוצה שאני אזיין אותו ?" ואז פנה אליי, וחשף שינים שבורות ושן מזהב : "בוא - אתה רוצה לבוא לשירותים ? יש לי זין גדול גדול, אני אזיין אותך טוב טוב", וחברו יובב מצטרף אליו :"כן - הוא יזיין אותך טוב".
ואז המוכר, ידידי, נחלץ לעזרתי מאחר שראה שמצוקתי גוברת אל מול שני בני הבליעל הללו.
אני דווקא לא התרגשתי - פשוט הייתי בשוק. כל מה שהוא אמר לי לפני רגע הפך למציאות הזויה.
"יש לי כאן לקוחות ואתם מפריעים לי, תהיו בבקשה בשקט", אמר בטון תקיף.
לפתע קלטתי שמישהו ממשש את אחוריי, הסתובבתי וראיתי את יובב הקטן שם את ידו המזוהמת על ישבני. חשבתי מה עלי לעשות, והחלטתי פשוט לזוז באלגנטיות. אם הייתי אומר לו משהו בגסות הייתי יכול למצוא את עצמי באיכילוב עם סכין קצבים תקועה בחזה. זו הפעם הראשונה בחיי שמישהו הטריד אותי מינית. כל כך הבנתי נשים שמוטרדות באותו הרגע.
"אני מצטער", לחש לי, והיה לו מבט כל כך מתנצל, כאילו פתאום התבייש במקצוע שהוא עובד בו אחרי שראיתי איזה טיפוסים באים לשם.

אחרי ששני הקבצנים האלו עזבו, המשכתי בשיחתי עם המוכר.
לידנו יצאו ונכנסו אנשים, משלמים כסף, ונכנסים לתאי הצפייה.

"תגיד - אני חייב לשאול אותך משהו", אמרתי.
"תאי הצפייה הללו - מה זה בדיוק ? אני יודע שזה קיים אבל איך זה בדיוק עובד ?"
"מה - לא ראית אף פעם ?"
"לא. ממש לא. יש שם חשפנית בפנים ?"
"לא. מה פתאום. בוא תראה". ולקח אותי לאגף השני של החנות.
מה שראיתי שם זה תאים שנראים כמו תאי שירותים, ובתוכם יש מסך טלוויזיה, עם כפתורים, ופח זבל קטן בצד.
"כאן הם שמים כסף, ובוחרים סרט עם הכפתורים, ועושים ביד"
"רגע - והם גומרים כאן על הרצפה ? איזה גועל נפש", אמרתי.
"כן, תשמע, אני לא מנקה. אני לא מתעסק עם זה, יש מנקה שהוא מנקה את השפיך שלהם מהרצפה".
"איזה גועל, ואתה רוצה לומר לי שכולם נוגעים בכפתורים של הוידאו עם הידיים שלהם ?"
"כן - אתה מבין למה אני מתכוון כשאני אומר שאתה נורמלי ? אתה שם לב לפרטים האלה. הם לא".
"אבל יש היום DVD בבית, יש מחשב, אפשר לעשות ביד כאוות נפשך - למה לבוא לכאן ?"
"יש אנשים שהאישה מפריעה להם, או שהם מאד עניים ורוצים להתפרק מול סרט כחול שאין להם, או סתם אנשים שנמצאים כאן בסביבה ורוצים להתפרק. יש כאן אנשים שבאים כל יום ואפילו יותר מפעם ביום".

ואז נפלה עליי עצבות. חשבתי על כל אותם אנשים בודדים. כמה הם בודדים ומסכנים שהם נאלצים לבוא לכאן כדי לתפוס מעט נחמה. אנשים שג'ינה ג'ימסון הפכה להיות חברתם הטובה במקום חברה אנושית ואמיתית. אנשים עניים שלא יכולים להרשות לעצמם סרט כחול כדי להתפרק בבית, אנשים שיש להם אישה שהם לא אוהבים בבית, וממררת את חייהם, והם לא יכולים להתענג יחד איתה במיטה או אפילו לעשות ביד לידה, אין להם שום אינטימיות, שום אהבה, שום חיבה, או שמחכה להם בית ריק, שומם, עם ארון ומיטה, ואף אחת שמחכה להם לאכול איתה ארוחת ערב טעימה. עצוב, כל כך עצוב.

בסוף בחרתי ויברטור כחול שמתכופף לו באמצע, עם מנוע חזק במיוחד בחלקו העליון, המוכר הנחמד ארז לי אותו באריזת מתנה, ואפילו עשה לי הנחה קטנה, נפרדתי ממנו והודיתי לו על השיחה המיוחדת שהיתה לנו.
"היה לי גם מאד כיף לשוחח איתך", אמר.

יצאתי החוצה, נשמתי את אוויר הרחוב, והרגשתי בר מזל על כל מה שיש לי בחיים.