יצא לכם פעם לחשוב על החיים שלכם כפי שהיו בעשר שנים האחרונות ?
קרה לכם שחשבתם לעצמכם : "הייתי עושה הכל אחרת" ?
קרה לכם שהסתכלתם לאחור וחשבתם שהייתם רוצים להיות במקום אחר ממה שאתם נמצאים היום ?
אני מרגיש לא טוב היום. חולה. יש לי חום. מצונן. שוכב במיטה, קר לי באמצע הקיץ. לוקח עוד אקמול, החום יורד. מזיע. בינות הסדינים הלחים, המחשבות מציפות. געגועים עולים. כשהמוח קודח מחום, תמונות עולות, דמיון נמהל במציאות, זכרונות עולים וצפים כמו ארגז מאונייה טרופה.
חושב על חיי, כיצד "עפו" לי עשר שנים מבלי שהרגשתי. חושב על הבחורות בחיי. את מי אהבתי באמת ומי היתה סתם שעשוע, מי הציתה בי אש ומי כיבתה אותה.
חושב על אותה אחת שאני מתגעגע אליה. האם אני באמת מתגעגע ? האם אני באמת מתגעגע לאישיות שלה ? או שאני רווי בגעגועים לדמות מיסתורית וירטואלית, הממזגת את כל מה שהייתי רוצה שיהיה באהובה יקרה, האם הייתי מאוהב בה, או מאוהב באהבה...
שוב קר לי. הגוף מנסה להתגבר. המחשבות שלי מפריעות לו להתרכז בעבודתו - חיסול הפולש האימתני.
האם באמת הייתי משנה דברים בעשר שנים האחרונות ? האם באמת הייתי רוצה לחיות אחרת ? או שמה שעשיתי בהן הן אני, הן חלק מאישיותי והן שבנו את מי שאני היום ?
ואם איני אוהב את מי שאני היום ? אז אולי הדרך לכאן היתה שגויה ?
היום אני יודע שלא שמרתי מספיק על הקשרים שאהבתי ולעיתים אני לא מבין כיצד נתתי לעצמי לפשל כך כשפגעתי בהן.
רק אחרי שנשארת רק הדממה שאחרי, והנפשות מתרחקות כמו שני גופים בחלל שמתרחקים זה מזה ומתמידים בתנועתם עד אשר יופעל עליהם כוח... רק אז מתחילים להתגעגע.
ואז כבר מאוחר מדי להתחרט. ונשאר רק הגעגוע וההתכווצות בבטן כשחושבים על אותו אדם, שאולי לא תראה עוד לעולם...
מישהי כתבה בבלוג שלה : "אומרים שהזמן עושה את שלו, אז אולי שווה לחכות", ואני שואל את עצמי... אם הזמן באמת עושה את שלו.. אז מה היינו מעדיפים ? להחזיר אותו לאחור ולשנות דברים ? או להריץ אותו קדימה כדי לשכוח דברים ? בהנחה שהוא אכן "עושה את שלו"...
אנשים שקוראים את הבלוג שלי נוטים לקרוא רק את הבלוגים האחרונים.. לפעמים בא לי ללחוץ על כפתור ולעשות shuffle - לערבב את כל הבלוגים שוב, לתת לאותם אלה שלא מכירים אותי לקרוא קצת אחורה.. ואולי אני בעצמי מרגיש שהפוסטים הראשונים היו מוצלחים יותר..
מודד שוב חום. חום = 39.2 . צינון = חיובי. שיעול = חיובי.
אני סוגר כאן לפני שאתחיל לכתוב שטויות...
לילה טוב.
לפני 18 שנים. 1 בספטמבר 2006 בשעה 20:29
