לפני 17 שנים. 2 בדצמבר 2006 בשעה 7:13
פקחי עינייך וראי
האוויר אינו שקוף
החלל אינו ריק
השתיקה אינה דממה
חוטים עדינים ומלטפים
נימי אהבה דקיקים
שולח אלייך בעלטה
שומע את הלמות ליבך
כצעדים בעקבותיי
מקשיב לכאבך הפועם
כהד מן ההרים
חוטים דקים ממלאים את הרקיע
מחפשים דרכם אלייך
שלם אחד אבל רק חציו בליבי
המון מילים
מכנה משותף אחד
האם תדעי ?
כששכבת שם עירומה
והתשוקה בערה
כשגופך נכבש ונכנע
ללהט המגע
רציתי לדעת כל כך יקירה
האם גם ליבך
נכבש גם הוא בסערה