סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Fade Into New Horizons

אני פותח לכם ולעצמי דלת קטנה.
להציץ דרכה אל עולמי.
לדברים של עכשיו, ולפעמים של פעם.
לא תמיד זה יהיה מרתק, מפתיע או מרגש (מה לעשות – החיים שלי די משעממים)
אבל זה יהיה העולם שלי. בתמונות בודדות.
לא בהכרח בדסמי, לא בהכרח ונילי,
וגם לא בטוח שיהיה לי כוח וזמן להתמיד ולכתוב בו...

מוקדש לכם אבל בעיקר לעצמי...

תודה על תשומת הלב,

אני.
לפני 17 שנים. 2 בדצמבר 2006 בשעה 7:13

פקחי עינייך וראי
האוויר אינו שקוף
החלל אינו ריק
השתיקה אינה דממה
חוטים עדינים ומלטפים
נימי אהבה דקיקים
שולח אלייך בעלטה

שומע את הלמות ליבך
כצעדים בעקבותיי
מקשיב לכאבך הפועם
כהד מן ההרים

חוטים דקים ממלאים את הרקיע
מחפשים דרכם אלייך
שלם אחד אבל רק חציו בליבי
המון מילים
מכנה משותף אחד
האם תדעי ?

כששכבת שם עירומה
והתשוקה בערה
כשגופך נכבש ונכנע
ללהט המגע
רציתי לדעת כל כך יקירה
האם גם ליבך
נכבש גם הוא בסערה




alline​(אחרת) - חייב לפרסם ספר שירים.....:-)))
לפני 17 שנים
New Horizon{ביישנית} - אתן גורמות לי להסמיק, בנות :-) תודה.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י