***
זה היה יום יקר במיוחד :
מחשב נייד - 7000 ש"ח ועוד במבצע
נעליים - 450 ש"ח
משקפי שמש של ארמאני - 1000 ש"ח
להוציא כמעט 10000 ש"ח ביום בהחלט לא יצא לי הרבה זמן..
***
שתי מוכרות חתיכות עומדות בחנות ואוכלות סופגנייה בתאוות סוכרים.
עובר המוכר השלישי.
"שואלות הבנות : "רוצה סופגנייה ?" עונה הבחור :"לא - זה משמין. מי אוכל את השטויות האלה ?"
לאן הגענו ?
***
למרות שאני בהחלט לא גבר טיפוסי עדיין כנראה שישנם הבדלים מהותיים בין גברים לנשים. נשים מסוגלות ללכת ברחוב של חנויות ולהתלהב מדברים כה שטותיים כמו כובע פרוותי בצבע ורוד מזעזע או להיות מקסמות מחתיכת בד לקשירת השיער, כאשר יש להן בבית אולי 1000 חתיכות בד דומות אבל משום מה זו ממש מיוחדת ו"הן חייבות לקנות אותה"... קופסאות ריקות...מה יש לנשים עם קופסאות ריקות ? ואולי הן בכלל לא ריקות ? אולי יש בהן משהו שאנו הגברים בכלל לא מצליחים לראות ? מעין תכולה שנפתחת רק בראותה גנים נשיים בסביבה..
אישה מסוגלת להתלבט במשך שעה מה לאכול כאשר צריך לבחור מסעדת מזון מהיר.
היא תלך לכל דוכן, תראה מה יש לו להציע, תשאל למחיר, תוודא מספר קלוריות, תחליט האם המוכר מספיק חתיך ומטופח, תבדוק האם הירקות מספיק טריים וכולי וכולי... עד אשר יתעייפו רגליה מהריצה המוזרה בין דוכן מזון אחד למשנהו והיא לבסוף תבחר את מה שרצתה לאכול מלכתלחילה..
גברים שנים. עצלנים יותר. רוצים הכל עכשיו ומהר. יש אוכל בדוכן ? סבבה. הבה נסתער. נמלא את כרסנו ברינה.
ובכל זאת אין מה לעשות - זה הקסם והיופי שבהן, הנשים.
***
פשוט תענוג לבקר בחנות ללבני נשים. בחיים שלי לא הרגשתי שאני מוקף בכל כך הרבה ציצים ומפשעות.
***
בתי קפה זה כמו לאכול אבוקדו. בהתחלה אתה חושב שטעמו די מגעיל וחסר טעם ואולי אף מעט רקוב, אבל משום מה מתרגלים לטעם אחרי מספר רב של סנדוויצ'ים. כך גם המנהג הטיפשי לשבת בבתי קפה. מה הטעם ? לשבת ולשתות קפה לא משובח במיוחד, לקבל עוגיות שגודלן יכול להיכנס לספר השיאים של גינס בתור "נאנו עוגיות - הפיתוח האחרון של אינטל". אבל לאט לאט אתה מתחיל לפתח חיבה לבתי קפה. אפילו משחק משחק פנימי עם עצמך - איזו צורה יעשו לי היום בקפה ? האם כאן מגישים תופינים ? אפילו בשלב כלשהוא, כשנמאס לך מהקפוצ'ינו הרגיל אתה מתחיל "להשתולל" ולהזמין מיני קפה בעלי שמות שלא היכרת רק כדי לגוון... ממש כמו לחפש משחק חדש בסקס כשהכל כבר נראה בנאלי... אז אם הכל בנאלי - אפשר לנסות קצת אנאלי ? 😄
***
לפני כשבוע ישב מולי אדם מבוגר יחסית ברכבת. היה נראה מאד מטופח. ממש גבר דון ז'ואן שכזה. בשלב כלשהוא הרגשתי שהוא אולי מנסה ללכוד את מבטי על מנת שיוכל לפתח שיחה אבל אני הייתי די שקוע במוסיקה שלאזניי וברגליה של הבחורה לפניי... ואז.. ממש לפני שירדתי בתחנה, הוא שאל אותי האם אוכל להלוות לו 10 שקלים על מנת שיוכל לקחת אוטובוס. הוא אמר ששכח את הארנק בבית וקשה לו אפילו לבקש ממני זאת כי לא נעים לו. לא הרגשתי שהוא משקר. הוא לא היה נראה קבצן או מעוט יכולת. הוא אפילו דיבר בטלפון הנייד לפני כן אולם לא שמעתי את דבריו אבל קיבלתי את הרושם שזו אשתו התקשרה ואמרה לו שהוא השאיר את הארנק בבית.
משום שהוא שידר לי אמינות רבה, נתתי לו את מבוקשו. והוא בירך אותי והודה לי מספר פעמים. ממש סבא חמוד. אחר כך ביקש לדעת כיצד עליו להגיע לתחנת האוטובוס ועזרתי לו.
חשבתם פעם שאולי אלוהים שולח מלאכים לרחובות העיר על מנת לבחון את יצירי כפיו בני האדם ? אולי אלוהים פשוט מציב לנו מבחנים קטנים בחיי היום יום על מנת שבבוא היום, כאשר נחזיר את גופנו לעפר, ונעלה השמיימה, יוכל לפתוח את המחשב שלו, עליו תותקן כמובן תוכנת "חלונות גן עדן" ומאגר המידע שברשותו מיד יהבהב : "אדם זה עזר לקשיש בתאריך זה וזה בשנת כך וכך - לזכותו נרשמו 3 עננים ו 2 כוכבים".
וכך, ככל שאתה צובר יותר נקודות טובות, ממש כמו בויזה, אתה זוכה לענן טוב יותר, אולי ענן בשכונת מגורים יוקרתית, ובמקום כנפיים יד שנייה אתה יכול לרכוש כנפיים משובחות, מתוצרת מרצדס, מהירות שיוט כפולה גם בתנאים של סופות ברקים..
ובכן מה המסקנה ? עשו הרבה מעשים טובים ואנושיים. זה ישתלם לכם יום אחד.. ואם לא.. אז זה בטוח ישתלם למי שתעזרו לו. כך שמישהו בסופו של דבר ירוויח.
***
אוסקר ווילד אמר אם אני לא טועה.. שחבר טוב תוקע סכין מלפנים..
ומצד שני - מי בכלל רוצה שיתקעו לו סכין ? זה כואב.. לא ?
***
אתם יודעים שיש קטע בשיר "באנו חושך לגרש" שגנוב מ"תמונות בתערוכה" של מוצורסקי ? קטע קצרצר אמנם אבל אני משוכנע שגנוב משם.
***
לפעמים לא ידעתי איך לומר לך את זה. שלא בא לי בכלל לסשן אותך. שלא בא לי להצליף בך. שלא בא לי לדבר אלייך בכוחניות. שלא בא לי לסטור לך. לפעמים רציתי לומר לך שפשוט בא לי לחבק אותך. שאני רוצה כל כך רק לשבת לידך ולשמוע אותך מדברת. להסתכל על פנייך באור הרך ולהתענג מכל פיסת יופי שהטבע העניק לך. לפעמים פשוט רציתי לנשק אותך כמו אהוב יקר שלא ינטוש. ללטף עוד ועוד ועוד עד שתיעלמי לתוך חלום מתוק. תשקעי לתוך ים של נוצות רכות ומלטפות. תירדמי.
חג חנוכה שמח לכולם. תאכלו הרבה סופגניות. משאיר לכם גם את שלי כי אני בדיאטה.
נכון ש "נרותיי הזעירים" שיר מקסים ? עצוב ויפה.. לא ?
יאללה ביי
לפני 17 שנים. 15 בדצמבר 2006 בשעה 18:44
