A wild spirit

כשהכרתי את אדוני

הכללים היו ברורים

 הוא השולט אני הנשלטת

הוא דורש אני מבצעת

הייתי מגיעה לסשן

ככה כל מפגש התחיל

הכל היה אש ותמרות עשן

הכל היה מרגש וחדש 

היה פחד מסעיר ממה שעומד לקרות 

(לפחות מהצד שלי),

והזמן עבר,

כמה חודשים טובים,

כייף לנו ביחד,

מה שהתחיל כקשר שליטה נטו

הפך להיות זוגיות לכל דבר,

השליטה עדיין קיימת,

הוא זה שנותן את הטון ואני אוהבת את זה,

אבל החיים האמיתיים נכנסים

ואי אפשר להיות 24/7 בשליטה 

אז יש רגעים וניליים,

חולקים דברים, משתפים בחיי היום יום,

אינטמיות רגשית חוץ מהאינטימיות המינית,

הוא עדיין מסעיר אותי,

הוא עדיין מזיין לי את הצורה,

אבל השגרה הזאת מפחידה אותי,

אני פוחדת שזה יגמר,

שאני לא מספיקה לו,

מפחדת שעשיתי הרבה ויתורים

ובסוף אני זאת שאפגע,

מפחדת.

זה בא לי בגלים

החיים שהיו לי

החיים שיצאתי אליהם

הדרך שעשיתי 

הבחירות שעשיתי 

אחרי הרבה התלבטויות 

אמיתיות, כנות וגם טעויות בדרך

בחרתי בו,

בחרתי באדוני,

הבחירה הזאת באה עם הרבה ויתורים

רוב הזמן אני שלמה איתם

טוב לי איתו,

הוא ממלא אותי

בהרבה מובנים😈

אבל יש ימים שזה עולה לי,

הגעגוע למה שהיה,

החוויות, הריגושים,

החיים בחוץ,

אני שולטת במעשים שלי

אבל לא שולטת במחשבות שלי,

ברגשות שמציפים אותי,

זה לא תמיד קל,

להיות שלמה עם הויתור,

זה לא תמיד קל

אבל אני עדיין בוחרת בו❤️

נסענו ללילה 

אחרי שבועיים שלא הינו יחד

הגוף שלי בער מהרצון שלי

שהוא יחדור אלי

שהוא יבעל אותי.

נוסעים בדרך,

נסיעה ארוכה,

״תן לי לפתוח לך את המכנסיים אדוני״

״זה מסוכן בכביש הזה״

״אני מתחננת אדוני, תן לי רק לראות אותו״

הוא פותח,

תוך שניה הוא בתוך הפה שלי,

מתקשה בתוכי,

מלקקת, שואבת, יונקת, מתענגת עליו

ואז קמה,

״זהו אדוני״

״מי אמר לך להפסיק זונה?״

״אבל זה מסוכן בכביש הזה😂״

״זונה רעה את תשלמי על זה״

צוחקת, אוהבת ללחוץ לו על הכפתורים,

אוהבת שהוא מעניש אותי,

ואז מזיין אותי, כועס, חזק,

מזכיר לזונה שלו את המקום שלה,

נותן לי לגמור בקולי קולות,

שוב ושוב ושוב,

מפסק אותי על ארבע,

מחכה שאני אתחנן להפסקה,

למנוחה, 

ואז חודר אלי עוד,

מחזיק לי את הידיים כדי שאני לא אזוז,

שוב ושוב ושוב,

אני אוהבת שהוא לוקח אותי בכוח,

אוהבת להיות הזונה של אדוני.

מסתובבת כמו כדור לבה בעולם

אש ותמרות עשן.

פעם חשבתי שאני לא נורמלית 

שמשהו דפוק אצלי,

אבל גדלתי מאז

ועברתי דרך

ואני במקום הכי שלם

שהייתי בו מזה שנים רבות

מדייקת את עצמי

מזמנת לי אנשים שמתאימים לתדר שלי,

נכנסו לי לחיים נשים חדשות ומרגשות 

שאני אוהבת מאוד,

שגם הן סוטות חרמניות כמוני,

פתאום הבנתי,

יש עוד כמוני בעולם,

אנחנו נשים סקסיות, אינטליגנטיות,

עם אנרגיה מטורפת וחרמנות 

לא נגמרת,

אני לא דפוקה,

אני זונה חרמנית ואני מתה על זה!!!!

ויש לי אדון, 

סוטה כמוני,

נהנה מהזונה שלו,

חוגג על החורים שלה,

ואני חוגגת את החיים!!!

הוא הצליח לאלף חיית פרא

חיית פרא שרוצה לטרוף את הכל

שרוצה לטרוף את כולם

שמסתובבת בעולם חרמנית 24/7

חיית פרא שלפניו

היתה מחליפה גברים כמו גרביים,

חושבת כל יום עם מי אני אבלה את הערב..

ואז הוא הגיע,

קשוח, נוקשה, לא מתפשר,

לא מאפשר לי לחגוג עם אחרים,

פעם הייתי אומרת: לא תודה,

וממשיכה הלאה,

אבל איתו לא מצליחה להמשיך הלאה,

כל פעם שאני מתלוננת, קופצת, דורשת, מבקשת 

הוא דוחף לי את הזין שלו ומשתיק אותי,

ממלא אותי, מזיין אותי לילות שלמים,

מזיין אותי גם בבקרים,

הוא יודע איזה תיאבון יש לי

והוא מאכיל אותי עוד ועוד ועוד,

ואני, שפוטה של הזין שלו,

כשהוא בתוכי הוא יכול להגיד לי הכל,

לעשות לי הכל,

לבקש ממני הכל,

לפעמים אני אפילו לא מדברת,

הוא לוחש לי באוזן,

שאני הרכוש שלו, הזונה שלו, 

הכלבה שלו, הכל שלו,

אני רק מהנהנת, מסכימה

ואז הוא דוחף אותו יותר חזק לתוכי,

נותן לי לגמור,

אני שפוטה של הזין שלו,

הוא יודע את זה,

ככה הוא אילף חיית פרא.

הוא מלא חומות

של העבר שלו

של הדרך שהוא עבר בחיים

והוא חשוב לי

חשוב לי יותר ממה שחשבתי שהוא יהיה

וטוב לנו 

רוב הזמן טוב לנו ממש

על אף הפערים בינינו

 כייף לנו ביחד

ואנחנו מבינים אחד את השניה 

אבל יש ימים שהחומה שלו עולה

משהו שעשיתי הכעיס אותו

הרתיח אותו

ואז הוא מסתגר

זורק אלי חיצים

אומר דברים שפוגעים בי

מתוך הפגיעה שהוא בעצמו חווה

ואני צריכה כל פעם למצוא דרך

למצוא דרך לטפס על החומה

או לשבור את החומה

וזה לא תמיד קל

ובתוך זה יש אגו, כעס, עלבון 

גם שלי וגם שלו

אבל אני לא מוותרת

יודעת מה מסתתר מאחורי החומות

יודעת כשאני בפנים

הוא איתי ״אול אין״

בינתיים יש לי עוד כוח לטפס על החומות

אני מקווה שעם הזמן הוא יוריד אותם קצת בשבילי 

יראה אותי כמו שאני רואה אותו,

קשה לי עם החומות.

הוא נותן לי שקט

הוא נותן לי ביטחון 

הוא מכאיב לי

הוא מזיין אותי ברמות ועוצמות

שמטריפות את כולי

אני שואגת כשהוא בתוכי

כאילו הוא שחרר לי את כל המחסומים 

ועדיין אני רוצה עוד

העיניים שלי תמיד נודדות החוצה

אני לא עושה כלום עם זה

כי זה הקו האדום שלו

אני רק שלו

הוא לא מוכן לחלוק אותי 

לא יכול להכיל את המחשבה 

שמישהו אחר ישתמש בחורים שלי

ונתתי לו את המילה שלי

ובחרתי להתמסר אליו

ואני לא מסוגלת לעשות משהו מאחורי גבו

כי הוא חשוב לי יותר מידי,

אבל זאת אני,

הקולות בראש שאומרים לי 

שאני מחמיצה עוד חוויות

עוד ריגושים 

אחרי שנים שהייתי כלואה בנישואים 

לא מאושרים 

יש לי רעב שלא נגמר לטרוף הכל

לטרוף את כולם

אבל אני רוצה אותו

והוא הבהיר לי שאין גם וגם

או שאני איתו או שאני איתם

אז הוא נותן לי לפרוק

כי הוא מבין שזאת אני 

ואני כועסת על עצמי 

שאני מרגישה איתו הכל

ועדיין רוצה עוד,

אבל אני לא מוכנה לוותר עליו,

טוב לי איתו

אז זאת אני,

מורכבת, מתוסבכת, צבעונית, שמחה 

ואני לא אוותר עלינו

אפילו שזאת אני.

תקופה כזאת של עליות וירידות בחיים האישיים שלי

הדברים לא קשורים לאדוני

אבל הוא יודע כל מה שאני עוברת

לפעמים זה משפיע גם על האנרגיות שלי

כשאני אצלו

אז יש לנו שם קוד

״לאבי דאבי״

ימים כאלה שלא בא לי סשן קשוח

בא לי חיבוק

בא לי שיכיל אותי

והוא עושה את זה

כי הוא אדון במלוא מובן המילה

הוא מחליט עלי,

נותן לי הגבלות ואיסורים,

מצליף בי כהוגן, קושר אותי ועוד שלל דברים

שהם ביני לבינו,

אבל הוא גם רואה אותי

רואה את הצרכים שלי

מבין שלפעמים אני צריכה ממנו צד אחר

כשהוא נותן לי את זה

זה נותן לי אנרגיות

ויום אחרי אני חוזרת להיות

הזונה הנשלטת שאני

מבקשת סשן קשוח

ושואלת את אדוני מה ללבוש לכבודו

יחסי שליטה זה לא שחור ולבן

זה עולם שלם שנרקם בין שני אנשים

אחד שלוקח את המושכות

ואחת שנותנת לו לבחור את הדרך❤️ 

יש ימים כאלה

שלא משנה עם מי אני נמצאת 

משפחה, חברים, בן זוג

עדיין פתאום

מתגנבת אלי ההרגשה הזאת

מרגישה בודדה

הרבה זמן לא הרגשתי ככה

ופתאום היום

יום שלם עם הילדים

ואינטנסביות של החיים

והיא התגנבה לה

ההרגשה הזאת

שאף אחד לא מבין אותי

שלאף אחד לא איכפת ממני

שאני צריכה להתמודד עם הכל לבד

ואז זה מפיל אותי

למחשבות לא טובות

לכעסים על הילדים

חוסר סבלנות

ואני בדרך כלל בן אדם אופטימי

חוגגת את החיים

נהנית מכל רגע

והיום לא הצלחתי,

הרגשתי ריקנות

והרגשתי לבד

אז דיברתי לעצמי

כי אני זאת שנכנסה לזה

ורק אני אוציא את עצמי מזה

הדלקתי נרות שבת

הודיתי לאלוהים

על כל השפע שיש לי בחיים

ויש כל כך הרבה,

האור של הנרות חדר אלי

זה העלה בי חיוך

לקחתי את הילדים 

ונסעתי למקום שבו תמיד

אני מוצאת את עצמי מחדש

נסעתי לאמא שלי

בלי מילים היא רואה אותי

רואה את הנפש שלי

מבינה מה אני צריכה

מחבקת,

מכינה לנו לשתות

מעסיקה את הילדים כדי לשחרר אותי,

השחרור הזה,

החיבוק שלה,

הרגיע הכל,

נזכרתי שיש לי עולם ומלואו 

יש לי אמא

שהשם ישמור עליה

ויש לי אותי

להזכיר לעצמי את כל מה שיש לי❤️

לא יודעת איך הגעתי לזה

איך הגעתי אליו

איך הוא הגיע אלי

החיים מלמדים אותי כל פעם מחדש

בדיוק שחשבתי שכבר הבנתי איך זה עובד

שאני לא יודעת כלום

שהכי כייף להתמסר לדרך

להתמסר לחיים ופשוט לחיות אותם

לפעמים זה כייף

לפעמים זה כואב

לפעמים זה עצוב

לפעמים זה בודד

ולפעמים רק לפעמים החומות יורדות

וההגנות יורדות

ומישהו רואה אותך כמו שאת 

עם הצדדים היפים שלך 

והצדדים המכוערים שלך

ואת רואה אותו

ולרגע אחד בחיים זה מתחבר

לא בטוח כמה זמן זה ישאר 

כמה זמן תישארו בתוך הבועה הזאת

אבל אני,

אני מתמסרת

לחיים ואליו,

כל עוד זה טוב

אני חוגגת את זה,

ואם זה יגמר והחיים יפתיעו אותי שוב

גם עם זה אני אתמודד,

כי הכל זמני בחיים,

גם הטוב וגם הרע.