|
|
|
היום אני על תקן שדכנית!!!
יש לי חברה מהממת,
אבל באמת!!!!
סקסית, קומפקטית,
אישה נשית במלוא מובן המילה,
נשלטת סאבית,
כלבה טובה שמחפשת מלונה,
אבל מלונה עם אדון איכותי,
גבר מחוספס אבל עם נשמה של ילד,
גילאי 40-50,
גבר נאה למראה,
לא נשוי!!!!
כזה שלא משחק משחקים,
יודע מה הוא רוצה מעצמו בחיים
וגם מה הוא רצה בעולם השליטה.
מי שיכבוש את ליבה יזכה להיות מלך.
המיונים עוברים דרכי,
אז אפשר לכתוב לי בפרטי
ואם זה יתאים אני אעשה את החיבור❤️
זוג נשוי הוא אומר לי,
פחות bdsm,
יותר זוגיות ונילית,
התקרבנו וזה טבעי,
המגננות יורדות
הפתיחות עולה.
השליטה שלו וההתמסרות שלי
הם טבועים בנו
זה לא יעלם
אבל כן נכנסים עוד דברים
רגילים, יום יומיים
אבל יש דבר אחד
שרק הוא יודע עלי
יש תחום אחד שאני מצטיינת בו
הוא נתן לי את התואר
One of a kind
הוא יודע ואני יודעת
״אין עוד דגמים כמוך, פס יצור של דגם אחד״
עאלק אומר לי זוג נשוי😂
הוא חזר
וכבר בשיחה איתו בבוקר
הרגשתי יותר רגועה
הידיעה שהוא פה,
שאנחנו עומדים להיפגש,
הרגיעה אותי.
ידעתי שהוא ירגיע אותי,
שאני אראה אותו והגירודים יפסקו.
אז נסעתי אליו,
תוך רגע הייתי על הספה
קיבלתי סטירה ונשיקה
בדיוק מה שהייתי צריכה.
הבועה הזאת שלנו
עושה לי טוב,
וכבר הספקנו לריב,
וכבר הספקנו להשלים,
לפעמים הפערים בינינו
מרגישים לי כמו אוקיינוס
ולפעמים אני מרגישה
שהוא הכי קרוב אלי שיש,
אנחנו סוערים
ולפעמים זה כמו סיר לחץ,
אבל הוא חזר,
וזה עושה לי טוב,
אז אני נשארת בטוב🖤
גם ממרחק של אלפי קילומטרים
ומדינות שונות
אני מצליחה לעצבן אותו
והוא נותן לי עונשים
ובכלל לא התכוונתי לעצבן
והוא זה שעצבן אותי
משאיר את הזונה שלו
לא מטופלת ומתפלא למה היא מעצבנת
ככה זה זונה לא מטופלת
היא לא תירגע שעד לא תקבל מנה
מנה של האדון שלה😂
טסת לחו״ל
לפני זה עשינו שיחת תיאום ציפיות
כיאה לבראטית הבעייתית שאני,
״אין פס״ אמרת,
את לא נפגשת עם אף אחד אחר
אף אחד לא מתקרב או נוגע בזונה שלי.
ואני מציקה ושואלת,
אולי תתן לי כללים?
אולי רק אחד?
זה הרבה ימים בלעדיך
ואתה מכיר אותי…
יודע מה קורה לי כשאני חרמנית,
והוא, אל תנסי אותי, לא זה לא וזהו!!!!
טוב אדוני,
אני רק שלך,
אני אהיה זונה טובה,
מבטיחה לך.
עברו רק 3 ימים ויש לי עוד שבוע,
ואתה יודע מה גיליתי?
שבכלל לא בא לי אף אחד אחר,
בא לי שתחזור כבר,
הגירודים מחרפנים אותי,
בא לי את המלונה שלי,
את האדון שלי,
אתה חסר לי.
יש ימים שאני כועסת על העולם
כועסת מכל דבר
הכל מדליק אותי
הכל מקפיץ אותי
אז אני נושכת
את כל מי שקרוב אלי
את אלה שמגיע להם
וגם את אלה שלא מגיע להם
בודקת
מי ישאר איתי למרות הנשיכות
מי לא יוותר עלי
היום קמתי מלאה בכעס
והנשיכות לא איחרו לבוא
אבל נשכתי כל כך חזק מישהי
קרובה אלי
שאני לא יודעת אם נשרוד את הנשיכה הזאת
וזה רק גורם לי לכעוס יותר,
חייבת כמה הצלפות וזיון,
אולי ככה הכעס ישתחרר.
השלב הזה שאני נמצאת בו
החופש הזה שאני מרגישה
שנים שהייתי כבויה
כשהנשמה שלי בערה מבפנים
רצתה לצאת לטרוף את העולם
לשתות אותו בשקיקה
לעשות מה שאני רוצה
בלי דין וחשבון לאף אחד
לחיות את החופש שאני שייכת אליו
החופש שכל הזמן קורא לי
חופש מאמונות מגבילות
חופש משיפוטיות של החברה
חופש משיפוטיות שלי על עצמי
על מי שאני
על היצרים שיש לי
ההבנה הזאת שאני עולם
עולם שלם ומורכב
של שריטות מהעבר
של האמהות שלי
של אינטלגנציה רגשית
של סקס אפיל
של אנרגיה מתפרצת
לא יכולה יותר להיות קטנה ומצומצמת
לא יכולה יותר לא להיות נאמנה לעצמי
אז אני חיה
חיה את החופש שלי כמו שרציתי
ויש מחירים
ואני משלמת אותם
אבל אני משלמת אותם באהבה
כי אני שלמה עם מי שאני
עם האישה שאני
על כל המורכבות שלי
וגם הפשטות שבי
מצאתי את החופש הנפשי שלי
ואין לו מחיר הוא יקר מהכל
לפעמים אני צריכה חיבוק אז אני שורטת
כי לבקש חיבוק זאת חולשה מהמקום שאני באה ממנו
אז אני שורטת ובועטת ורבה ומעצבנת
הכל כדי לחוות רגש
הכל כדי לא להרגיש כהות חושים
הכל כדי לא להישאב לריק
הילדה הקטנה שבי
לא נרפאה עדיין
היא עוד מחפשת תשומת לב
כשהיא לא מקבלת אותה כל האמצעים כשרים
סקס, ריגושים, גברים שונים, אלכוהול, סמים
bdsm הצלפות, קשירות, אובדן שליטה, כניעה,
התמסרות, הכל אבל עדיין כלום,
רגעים של חיות ואז שקט,
שקט שמטריף אותי,
שגרה שמטריפה אותי,
והכל התחיל מחיבוק,
חיבוק תמים שלא קיבלתי
כשבעצם זה כל מה שרציתי.
כשהכרתי את השולט הראשון שלי
בכלל לא ידעתי שהוא שולט
ובכלל לא ידעתי שאני נשלטת
הכרנו ככה סתם
בדרך הכי מקרית שיש
וצמחנו ביחד
איתו גיליתי פעם ראשונה
כמה אני אוהבת כאב
כמה אני זקוקה לאישורים
כמה אני רוצה להתמסר
וגיליתי כמה אני מסוגלת לתת אמון
אמון בבן אדם שמולי
שאהיה חסרת ישע
והוא ישמור עלי
והוא לא יפגע בי
לקח לנו זמן להגיע לזה
אבל החיבור איתו היה עמוק
וזה היה קל להתמסר אליו
כשזה נגמר לא חשבתי שאצליח להתמסר שוב
שאני לא אצליח לתת שוב אמון
ואז הוא הגיע, הכי רחוק ממני,
הכי לא קשור אלי
והרגשתי שוב מוגנת
שוב תחושת ביטחון
ולמדתי שוב לתת אמון
ואיכשהו איתו זה אחרת
כי הוא אחר
והקשר שלנו אחר
אבל חזרתי לתת אמון
ואני אוהבת את המקום הזה.
הזמן הזה בחודש
שאנחנו לא יכולים להיות יחד
ואני, אני אני.
להיות אני זה להסתובב 24/7 עם תשוקה לחיים
רצון לחגוג, רצון לחוות, רצון להתענג ולענג,
החרמנות שלי משתוללת,
והסקסטינג שלנו לא נגמר,
אני מטריפה אותו והוא מטריף אותי בחזרה,
אני אומרת לו יודע מה הכי מחרמן אותי?
הוא: שאני אשכנזי קר
אני: חחחחחחחח לא אדוני זה הכי טרן אוף
הוא: אז?
אני: הכי מחרמן אותי שאתה עצבני עלי ואני מתחנפת ופתאום אני רואה איך אתה נמס, בשפת גוף שלך, השניה הזאת שהצלחתי לגרום לך להפסיק לכעוס זה החלק האהוב עלי.
הוא: החלק שאני הכי שונא
אני: צוחקת עם עצמי, ידעתי אדוני.
הכי מחרמן שאתה נמס מהזונה שלך❤️
