יש ימים כאלה
שלא משנה עם מי אני נמצאת
משפחה, חברים, בן זוג
עדיין פתאום
מתגנבת אלי ההרגשה הזאת
מרגישה בודדה
הרבה זמן לא הרגשתי ככה
ופתאום היום
יום שלם עם הילדים
ואינטנסביות של החיים
והיא התגנבה לה
ההרגשה הזאת
שאף אחד לא מבין אותי
שלאף אחד לא איכפת ממני
שאני צריכה להתמודד עם הכל לבד
ואז זה מפיל אותי
למחשבות לא טובות
לכעסים על הילדים
חוסר סבלנות
ואני בדרך כלל בן אדם אופטימי
חוגגת את החיים
נהנית מכל רגע
והיום לא הצלחתי,
הרגשתי ריקנות
והרגשתי לבד
אז דיברתי לעצמי
כי אני זאת שנכנסה לזה
ורק אני אוציא את עצמי מזה
הדלקתי נרות שבת
הודיתי לאלוהים
על כל השפע שיש לי בחיים
ויש כל כך הרבה,
האור של הנרות חדר אלי
זה העלה בי חיוך
לקחתי את הילדים
ונסעתי למקום שבו תמיד
אני מוצאת את עצמי מחדש
נסעתי לאמא שלי
בלי מילים היא רואה אותי
רואה את הנפש שלי
מבינה מה אני צריכה
מחבקת,
מכינה לנו לשתות
מעסיקה את הילדים כדי לשחרר אותי,
השחרור הזה,
החיבוק שלה,
הרגיע הכל,
נזכרתי שיש לי עולם ומלואו
יש לי אמא
שהשם ישמור עליה
ויש לי אותי
להזכיר לעצמי את כל מה שיש לי❤️
