עדכון קטן
אחריי הפוסט הקודם.
אני בן אדם, כן, אז היו לי נפילות של כעס וכאב. ואני עוברת תקופה לא פשוטה של גמילה מבן אדם שסופר נקשרתי אליו
מתוך הבלבול שאולי עשיתי משהו לא בסדר, שהוא ככה מרשה לעצמו לשים פס, שהוא בטוח יודע שאני בייסורים, אבל זה לא מעניין אותו. כאילו כל הקשר הזה היה סתם מישחק,
פניתי אל המלך
הטוב
שמחזק אותי.
והצלחתי להתגבר בזכות
1. אם השאיפה שלי להיות נזירה, אני לא יכולה להיקשר ברמה כזו.
אהבתי אותו מאד, אבל ברגע ששיחרר אני גם משחררת.. ככה נזירה צריכה להיות.
פשוט מעל הדברים האלה..
2. להבין שלמרות שהוא תינוק, ותינוקות הם תמיד חמודים, הוא תינוק סורר, שמנוהל על ידיי יצר.
ואני הוקסמתי יותר מדי מהחמידות שלו.
אז אני לא כועסת, כי המלך הרגיע אותי.
אבל מתינוק סורר אני לא מתכוונת לצאת משלוות הנפש שלי.
(דרך אגב, המלך גם תינוק.)
----
אחד הדברים שתומכים בי, זה קשרים עם עוד אנשים.
אני עדיין בתחילת דרכי, מפלסת אותה (אגב, מישהו אמר לי שהתלהב מהמנטורית שלי מיס דאמיאנה מהקישור בפרופיל וזה שימח אותי ממש. היא מגניבה ממש)
הכיוון שאני שואפת הוא מלכת סאדו חרדית.
פחות מתחברת להשפלות ושימוש נטו, אלא איך על ידיי הבדסם, אפשר להעצים ולחזק את העבדים.
אז התחלתי לשוחח עם דתי שרוצה להתגבר על היצר של הוצאת זרע לבטלה.. סיבה נעלה לעזור.
הולך ממש מעניין.. יש לי את זה
וזה כיוון מחשבה חדש. איך להפוך את השליטה לשליחות למי שרוצה להצליח בהתגברות על היצר (כולל הכל, כלובונים, סשנים, מתיחת גבולות, עינויים) במקום למטרת סקס.
למטרה רוחנית