מחשבות וציורים

סתם משהו שכתבתי לפני הרבה זמן חשבתי שהגיע הזמן לשתף.

אני שיכור מדי כדי לכתוב בכלל.

בשעות כאלה כל דבר יכול להחזיר תחושות ומחשבות ישנות, ספק שקריות ספק הכי אמיתיות שיש.
אולי אני מתגעגע לתחושת קרבה, אולי זה בכלל אלייך ואולי אני פשוט מאוהב..

לא בך, ולא באף אחת אחרת אני מאוהב במלנכוליה, במסכנות, בלהיות עצוב, אני מרגיש רע עם עצמי כבר תקופה אבל לא עושה עם זה כלום.

אני מתגעגע אלייך זה ברור לי אבל נראה לי שזה סתם תירוץ, אני רוצה להרגיש משהו הרי להרגיש רע בטוח עדיף מלא להרגיש כלום.

כל שורה שנייה אני מוחק וזה רק מראה כמה אני מבולבל עכשיו, אני בורח מהעבר שונא את ההווה ומפחד מהעתיד. אני משאיר אותך מאחור היום ופותח דף חדש אני חייב את זה לעצמי, והקטע הכי עצוב בסיפור? אני אפילו לא בטוח שאת זוכרת אותי.