חולה בראש

ohking - יקרה רכה
מבינה מאד את התחושה שלך,
אין ספור פעמים עמדתי כך כמוך.
אבל נודה ביחד בבקשה,
זוהי החלטה שלנו בלבד.
נכון שאני רואה אותך, דרך הכתיבה, אבל מבינה את אלה שרוצים לראות את נפשך.
אני רואה ומחבקת אותה את נפשך בעדינות אין קיץ
המשיכי במה שאת מאמינה.

שלגי - רכה,
המחשבות/פנטזיות שאת חושפת כאן הן מאוד אישיות ומאוד גלויות - הן לא עטופות בעטיפה צבעונית ומילים מתייפיפות.
אני מאוד מעריכה את רמת החשיפה הזאת, שנובעת קודם כל מצורך שלך.

תקני אותי אם אני טועה, אבל נכון להיום את לחלוטין וירטואלית ולכן איש אינו מקשר בין החשיפה הזו לבין פנים ממשיות, אדם.
חלק לא מבוטל מהאנשים כאן אינו וירטואלי כבר מזמן ולכן באופן טבעי הוא מסנן - אני יודעת שאני בהחלט מסננת, גם בבלוג שלי.
אז במובן הזה - כן אנחנו פחדנים. או יותר מדויק לאמר - לא גלויים.

ובעיני לפחות את אינך מקרה להסתכלות, את פשוט מרתקת, הבלוג שלך בהחלט מסומן כבלוג שאותו אני קוראת במיידי.

כבר מזמן לא קראתי דברים כל כך גלויים מרגשים ומאוד היוליים.

זהו, נגמר הנאום.

רכה​(נשלטת) - נכון שאני לא מוכרת כאן באופן אישי. אבל את צריכה להבין. כשאני מספרת כאן על הדברים הכי פרטיים שלי, זה לא משנה. זאת בכל זאת הרגשה של חשיפה. אני מקבלת את ההסבר שלך לגבי הפחד של אחרים לחשוף. אני מעריכה את הכנות שלך בזה. גרמת לי לחשוב.
הייאוש שלי הוא בגלל חלק מהתגובות פה, וגם התגובות הפרטיות שאני מקבלת. אולי אני צריכה להשלים עם זה, כמו שאני מנסה להשלים עם המחשבות שלי.

קייסי - אולי כי זה הבלוג שלך, רכה. לא של מגיביך. את בחרת לחשוף את עצמך כאן, במגבלות האנונימיות. לא המגיבים שלך.

לא יודעת לגבי אחרים, אני ציינתי בעבר שאת מרתקת אותי מתוך הנחה שאם בחרת לחשוף בבלוג את עולם הפנטזיות שלך - במקום לטמון אותו במגירה - כנראה שהיית רוצה להיקרא.

אני מניחה שרבים כאן ניסו להביע תמיכה בבחירה האישית שלך להיחשף כאן. זה התפרש אצלך כסוג של התלהמות מהיציע כשאת מושלכת בחוסר אונים לזירת גלידיאטורים.

עד כה נתתי לך קרדיט שאת בוחרת לפשוט שם את בגדיך, מטעמיך האישיים. אם את מרגישה שאת מופשטת שם בעל-כורחך, זה די עצוב. את מעדיפה שאיש לא יכנס לקרוא אותך כאן?

כך או כך, אני לא מרגישה מחוייבת לשתף אותך כאן, בתמורה לגילוי הלב שלך, גם בפנטזיות שלי. זה המקום שלך, ואנחנו רק האורחים כאן.

רכה​(נשלטת) - לא אמרתי שמכריחים אותי לחשוף את עצמי. אני עושה את זה כחלק מההתמודדות שלי עם מה שיש בראש שלי.
אני גם לא מצפה שכל אחת תתחיל לספר פה על הפנטזיות שלה. אני פשוט מקבלת הרגשה רעה מתגובות שאני מקבלת. גם בהודעות פרטיות. לפעמים התגובות הן שטחיות ומעליבות. לפעמים התגובות מזלזלות. לפעמיים מנסים לשחק איתי בתנאים ורמאויות. חשבתי שדווקא כאן יש יותר כנות. אני צריכה להתרגל כנראה. אני צריכה לחשוב על הכל.

שלגי - רכה

בהודעות פרטיות סביר להניח שתקבלי גם תגובות שטחיות - ככה זה, מעבר לזה שכל ניק נשי מקבל כאן הודעות שלא ממש קושורות לכלום, לסוג חשיפה כמו שלך יש מחיר - חלק מהאנשים חושבים שזה הזמנה למשהו (ולא משנה מה תכתבי, תמיד יהיו כאלה)

אם את כותבת, סימן שיש לך צורך לכתוב, את עושה את זה קודם כל עבור עצמך. אם את מבקשת התייחסות, לפעמים היא תגיע, לפעמים לא - ובוודאי שלא בהכרח היא תהיה סוג ההתייחסות לה ציפית.
אל תתייאשי כל כך מהר. תלמדי לסנן, ללחוץ על כפתור המחיקה ועל כפתור ההתעלמות בעת הצורך.
ככה זה אינטרנט ווירטואליה - יש טוב ואיתו הרבה שיט.
אבל תאמיני לי כשאני הייתי בגילך והיו לי פנטזיות שונות ומשונות בכלל לא חשבתי שיש אנשים אחרים שחושבים ככה - ולא גדלתי במאה שערים....

סיגלית​(אחרת) - אהבתי מאוד את הפתיחות שלך ואהבתי לקרוא את הפנטזיות שלך - השאלה היא האם את מנסה להגשים את הפנטזיות והאם יש לך פנטזיות רק לכוון הנשי או גם לכוון הגברים שבחבורה?
אשמח לתגובתך