אני הולכת ברחוב החשוך. פתאום מרגישה יד חזקה תופסת את היד שלי מאחור, ויד אחרת מושכת את השיער שלי. אני מרגישה פה נצמד לאוזן שלי. היא אומרת רק "שמעתי עליך, בהמה שמנה ומסריחה". היא גוררת אותי. בדרך היא צובטת את השומנים שלי בבטן חזק, וצוחקת.
היא מביאה אותי לתחנת דלק. התחנה סגורה וחשוכה. היא גוררת אותי מאחורי המבנה ופותחת דלת עץ ישנה ומתפוררת. היא זורקת אותי פנימה, לחדר השירותים המוזנח והמלוכלך. הריצפה מלאה בוץ. האסלה מלוכלכת ומלאה בשאריות. הריח כבד.
היא דוחפת אותי אל הקיר. היא מניפה את היד שלה ונותנת לי סטירה חזקה. אני נופלת, והיא מושכת אותי חזרה למעלה מהשיער. היא קורעת לי את החולצה, וצובטת את הציצים שלי חזק. היא נותנת לי בעיטה בבטן. אני נופלת. היא מרימה את הראש שלי וזורקת אותו לתוך האסלה. אני משתעלת ונחנקת. היא נותנת לי עוד בעיטה בבטן. הראש שלי צונח לתוך האסלה. היא מניחה על הראש שלי את הנעל שלה. השיער שלי מתלכלך בבוץ ושתן. הפנים שלי מרוחות בליכלוך שבתוך האסלה. היא אומרת "אז זה נכון מה שאומרים עליך".
היא מורידה את הרגל שלה חזק על הראש שלי. הראש שלי נדפק באסלה. היא הופכת עלי את הדלי עם האשפה. היא מורידה את הרגל שלה בבעיטה שוב על הראש שלי. היא מושכת אותי מהשיער וזורקת אותי על הריצפה. אני יושבת מולה, והיא מסתכלת עלי. השיער שלי רטוב ומלוכלך, הציצים שלי נפוחים וכואבים, הראש שלי כואב ומדמם. היא נותנת לי עוד בעיטה בבטן. אני מתקפלת. היא אומרת "איזה סירחון את עושה פה", ומסתובבת והולכת. אני שומעת את הדלת ננעלת מבחוץ, ואני נופלת אל הריצפה לישון.
לפני 17 שנים. 1 במרץ 2007 בשעה 8:51
