נקודת בחיי אישה לא שיגרתית

היה לי לילה לא ממש טוב
לא ברור לי מדוע אבל לא הצלחתי למצוא מקום במיטה או בספה או לא משנה היכן
היד כאבה לי הזרמים הציקו
וגם לאן לא היה איך לסייע
בסוף לקחתי את הכדור חירום מתחת ללשון ונרדמתי ל 3 שעות
וקמתי ואני כל כך לא מאופסת
מקווה שהמשך היום יהיה טוב יותר
בפועל אין לי ממש עבודה היום
כולם עוד במקמות רחוקים
אז אם אקח א עצמי לחמשרד או לא זה לא משנה
אול'י דווקא כן כדי להתאפס

הלכתי לישון מאוחר
מאוחר כלומר בשעה 23
כן זה מאוחר אצלי במצבי כיום
מביטה על ערימת הכדורים שאני לוקחת כל יום ותוהה אם בגילי אני צריכה כל כך הרבה כדורים כדי לעבור את היום
האם זה הגיוני

הלכתי לישון מאוחר
בעצם נרדמתי בסלון ואן כיסתה אותי
לא כיוונתי שעון לא חשבתי מה יהיה מחר או מחרתיים
רק נרדמתי בידיים של זו שאוהבת אותי
והיא כמו הזוגה הנהדרת שהיא רק כיתה אותי בשמיכה נעימה והניחה לי כרית מתחת לראש
ואני חושבת שגם נישקה אותי לילה טוב
ואז הלכה והביאה לעצמה כרית ושמיכה וישנה לצידי

כל הפוסטים שאני מעלה בלי הפסקה נגמרים
מבחני טרום עונה שלב ב מסתיימים
ואני הופכת לחולה אונקולוגית רשמית שמקבלת טיפול תרופתי ( לפחות זה לא כימו בהגדרה )
אז נכון שאני מפחדת מהטיפול הזה 
אבל אני רוצה לחיות יותר מהפחד
ובעיקר מקווה שהניתוח שאעבור ישאיר אותי עם כמה שיותר תפקוד בזרוע ימין

אז כבונוס יש איזה שהוא טיפול ביולוגי לגידול שלי
זה לא יעלים אותו אבל קצת ייצב את המצב בעיקר אחרי הניתוח
אני מקבלת הסבר מהאחות האוקולוגית כיצד לשלב את הכדור הזה שאני צריכה לקחת כל יום בין ה 15 משככי כאבים הנוריפטיים / אופיואידים שאני מקבלת
ביחד עם עוד כדורים ללחץ דם ועוד כמה שטויות אחרות שהן חלק מהתוכנית הטיפולית שלי
פלא אגב שעוד נשאר לי חשק מיני
ומזל שאין כדורים פסיכיאטיריים
ואז  היא מסבירה שאחת מתופעות הלוואי היא שילשולים, אבל אחרי שבוע זה מסתדר
אן שיושבות עימי בפגישה שולחת חיבוק
מזל שהאחות לא יודעת מה באמת עובר לנו בראש

תופעות
ולא זה לא מרפא זה רק מייצב

עם האונקולגית
זה מתחיל בכאב בטן של היום שלפני
ממשיך בזה שאני לא רוצה להתעורר בבוקר
ואז הדמעות של לא בא לי
ואז נכנסת
והיא בחיוך
השיחה לא פשוטה
בעוד 6 עד 8 שבועות אעבור ניתוח לא פשוט
אין טיפול כימטרפי לגידול שלי
לפחות לא משהו שבאמת עובד
אני מנסה להבין מה יהיה ביום שלמחרת הניתוח
ואין לה תשובה מדויקת
היא יודעת שהיא תהיה לצידי ורופאת כאב גם
הדגש יהיה טיפול בכאב ולוודא שאני עוברת להליכה הכי מהר שאפשר
קשה לעת כמה עצבים יחכתו היא אומרת, זה משהו שהמנתח ידע תוך כדי
ואז גם נדע כמה הקנות צריך אחרי אם בכלל
בקיצור אני בוכה אצלה בפגישה
בוכה אחרי, 
אין את השאלה למה אני, זה מה שיש וזהו
רק השאלה כיצד אני מסתדרת עם יד שלא מתפקדת

וזהו הדמעות להיות נגמרו
אחרי שאסיים לעבוד אצא לשוק לקנות שטויות

אני תלויה כרגע במשככחי כאבים
זרוע ימין שלי זזה חלקית וחלקית לא זזה ובעיקר כואבת
ביום רביעי יצאנו לבלות
ולא סתם יצאנו למועדון מהסוג שבו מיניות מוחצנת היא דבר רגיל
נשיקות התמרחויות צציצם בחוץ 
ולי קשה וכאוב להוריד חולצה, כל תנועה שלוחצת על הגידול שלי מחרפנת אותי עד דמעות
ומהצד השני אני רוצה להיות עירומה רוצה להזדיין שם מול כולן, מותר לי להיות גאה במיניות שלי 
במיוחד במקום שז\ו השפה שלו
ואן יודעת , עוזרת מפשיטה, מחדירה לךי אצבעות לפות ואז לפה
משקה אותי קצת אלכוהול למרות שזה לא אידאלי במצבי
ואני אחרי העונג דומעת כי כואב לי וכי קשה לי להחזיר עונג
והניגודים האלו כואבים מצד אחד ומצד שני מה אכפת לי
אני חיה כדי להנות

זהות פרקתי
לוקחת עוד כדור כי אחרת אבכה מכאב

כל הדרמות מעבר לים ואני רק מנסה להבין מה קורה שם

חוזים הקפות הכל מתקדם ואני רחוקה
לפני כמה ימים עברתי הליך רפואי קל
חזרתי בדיוק כדיע לעשות בק אופיס לכל הדרמות שמתרחשות בתחום שלי
רק שבפעול אני כואבת ואין לי כח לכגלום ואני בעיקר לא אני

אז גררתי את עצמי לכתוב
חיוך לעוקבות ועוקבים של הבלוג שלי
אין לי כח אפילו לפורנו מילולי

הבוקר אני 

כאובה

מותשת

חרמנית

עצובה

שמחה

אני

יש מי שיגידו שלילה לבן של כאבי בטן 
ושילשול סיוט
ואני שכרגע לא יכולה להנדס לעצמי כאלו במסגרת היותי ביזארית 
שמחתי לקצת מזה
אמנם רק 4 או 5 ריצות אבל לפחות אן חיבקה אותי ודאגה לי
ותודה לפיציריה הלא מוצלחת שאכלנו בה
כי גם אן הייתה אותו דבר
ועכשיו הכל נרגע ואן תישן קצת ואני אולי

ואני כבר בשיא העבודה במטבח
עוגה בתנור
ירקות חתוכים
חמאה כבר בכלי עם מעט  עשבי תיבול
ורק נשאר לי לעלות על הצהוב להביא כמה גבטות טריות
ואן
היא בטח תישן עוד כמה שעות
אז אחרי שאחזור מהסיבוב עם הצהוב
אשב בסלון הקטן שלי 
ואפשוט את בגדי
ואעשה את מה שילדות עם עודף אנרגיה מינית עושות

בוקר בחיוך
היום מתחיל ממש בטוב