חוויותיה של ביזארית

אני אוהבת לחזור לשגרה שלי
אוהבת לקום מוקדם 
להכין לי קפה
לצאת עירומה החוצה
למצוא את הפינה שלי לפיפי בחוץ ( והבוקר עוד עם שאריות שילשול אחרונות )
לשתות את הקפה כשעוד קר אבל ממש קר
ולחזור פנימה לחיבוק של אן במיטה
או לזמן שלי עם עצמי

אני אוהבת

ושיהיה ברור 
אני אולי מוזרה
אבל עבורי לשלשל כמה ימים המון זה לא ממש עונש
זה כן קשה וכואב ולא ממש נעים אבל זה לא עונש

הבטן לא כואבת
אבל זה לא אומר דבר
שני בקבוקי מיץ ענבים ששתיתי ואין מצב שנשארו בתוכי
מתישהו נרדמתי לשעה והתעוררתי עם מסר ברור
לקום עכשיו
בעצם זה רק היה עוד פעם
מזל שאן גם באותו מצב
אז יכולות לצחוק לחבק להתנשק ולאהוב רק יותר

אמנם עוד קצת חולה
אבל ממש קצת
זה לא משהו קיצוני
קצת לאכול פריכיות אורז ( כי שונאת אורז ) ולהקפיד על שתיה וזהו
אן צוחקת כבר ומביטה בי, אז אמרת בעבודה שיש לך שילשול 
ואני צוחקת ואומרת שלא גיליתי אבל זה היה דיי בולט
היא צוקחת איתי על הקטע בדרך מהאוטובוס
ובסוף מחבקת

אבל זה לא היה סשן

וחוצמזה היה לנו סקס מדהים
גאה בעצמי

חוזרת מהמערכת 
סיימתי את כל השטיות
אן שולחת לי, תחזרי באטובוס ולא במונית
היא יודעת בדיוק באיזה מצב אני וזה מאתגר
זה גם אומר שיש לי קילומטר וחצי הליכה רחוב הקטן אליו אני חוזרת
עולה על האוטובוס  ואז הבטן מתחילה להציק
בעצם פחות הבטן ויותר ההרגשה שאני צריכה להתפנות
זה מלחיץ למדי
בודקת בתיק, יש לי מגבונים
חושבת מה לעשות
מחליטה לרדת תחנה לפני
אני יודעת שיש לי הליכה אבל מכאן לפחות יש מקומות להסתתר בדרך
שולחת הודעה לאן
אל תדאגי אני מתעכבת קצת בדרך

יורדת מהאטובוס ויודעת שאני חייבת להתפנות
צועדת ברחוב צדדי
לשמחתי אין הרבה בתים צמודים
ויש כמה עצים פה ושם
עוד קצת ואני ממש לחוצה

מוצאת את המקום הכי נסתר מכולם
מזל שלבשתי חצאית
מרימה אותה 
מפשילה מעט תחתונים
מקווה שאף אחת או אחד לא רואים אותי
ועושה מה שעושה
הנהר זורם ממני ולא נהר של פיפי
מנגבת בכמה מגבונים לחים
מסדרת את התחתונים ומשחררת את החצאית
חוזרת לצעוד
אני חושבת שמישהי ראתה אותי
אבל לא ממש אכפת לי
רק התחושה שאני שונאת תחבורה ציבורית

חוזרת לבית
אן מחכה לי בחדר
לבושה בכלום ושום דבר
ואנרגיה של בואי תקחי אותי

הודעתי שאני לא מגיעה 
כתבתי שאני חולה בלי לפרט יותר מידי
אחרי כמה שעות שתי הודעות שצריך אותי 
זה לא חדש שבכל פעם שיש משהו לגבי ישראל צריכים אותי
אבל באמת אני לא יכולה לנוח פעם בבית ( או בבית של חברה )

ועכשיו תוהה האם לקפוץ למערכת
כאבי הבטן סבירים
ואני לא צמודה לנוחיות כל 5 דקות 
אולי רק לשעה או שעתיים

בבית הנחמד של החברה יש שתי קומות
אן ואני בחדר בקומה למעלה
יש עוד חדר ליד
שירותים ומקלחת
אן כל הזמן בשירותים , הבטן לא נותנת לה מנוחה
אני גם אבל אחרי הסיבוב האחרון כנראה שקיבלתי קצת פסק זמן והכאבים נרגעו מעט
אני במקלחת מקדישה קצת זמן לגוף שלי
אן נכנסת בריצה ומתישבת
המראה של התנועות המהירות והחד משמעיות
ברור שזה או לשלשל בשירותים או בבגדים
המראה של הזוגה שלי במקום הכי אינטימי הכי פגיע הכי לא סקסי כביכול
הוא בדיוק הטריגר לזה שאני רוצה אותה ועכשיו
אינטימיות שאנו גם יכולות לממש
רק להתעלם מהכאבים ולהיות מי שאנו
נשים שחיות מיניות

זה לא הבית שלי
והמזרן שיש לי מספפיק כדי שאשן 
הבטן כואבת חליפות
ולמרות הכל מנסה להתנהג כרגיל
מהתעוררת לפני כולן
מחשבות אולי כבר אוכל להגיע למערכת היום
מכינה לי קפה ויוצאת לחצר
חושך
לבושה מעט מידי ביחד לקור
הבטן כואבת
מסיימת את הקפה וחוזרת פנימה להתפנות
מישהי בפנים
היא יוצאת ואני אחריה
הכל ברור
מקווה שהיום הכל ירגע

לפחות אני עם אן ועוד חברות

אני באמת אוהבת לימונדה בעיקר עם היא קרה ועם נגיעה של אלכוהול ( גם בלי זה בסדר )

אבל אם כבר לימונדה אז המצב הנוחכי הביא את אן לקחת סוג של בעלות
לארגן את כולנו בבית אחד במקום הכי נוח
להזמין כמות גדולה של משקאות אנרגיה ( לא לדאוג, לא רדבול )
ולדאוג שנהיה ביחד ונתמוך זו בזו
ואולי זה גם יהפוך לסשן

אני יודעת שאן מדהימה בתחומי ארגון
איכשהו תוך 5 דקות גם כשהיא עם הראש על האסלה היא מסוגלת להניע חצי עולם

ועכשיו אני רק צריכה ליזום ולהגיד שאני רוצה חיתול

רק להגיע ממקום למקום
25 דקות נסיעה
רק כמה רחובות
ופקק תנועה של יום ראשון בבוקר שלא יודעת מהיכן הגיע
בקושי הצלחנו להגיע
עכשיו כבר יושבות עם עוד כמה מהחולות באותו בית
לפחות תהיה אוירה נעימה
אוף שונאת אורז

כנראה שהמסיבה של יום חמישי האחרון עלתה לנו ביוקר
או שאולי זו הזדמנת לסשן מתקן
היינו 10 חברות במסיבה
ומתברר ש 7 חולות
כולן כולל אן ואני אחרי לילה של הקאות
ואן ואני הראשונות להתחיל לשלשל

מה יהיה איתי
לא ממש רציתי סשן כזה
ועכשיו כשאני כבר כאן ממש בא לי להנות ממנו
רק שהבטן ממש כואבת לי