חוויותיה של ביזארית

ארוחת ערב עם כל המי ומי של החברה
50 איש
אולם מלא במפעל
כל הבכירים
שיחה עם אחד המנהלים שלי
הוא מביט בי
היכן השרשרת מגן דויד שלך
ני מוציאה אותה מתוך החולצה
הוא מביט בי בחיוך את מקסימה
שיחה קצרה על העבודה שלי ועל הדברים שעשיתי בחודש וחצי האחרונים
המנהלת שלי מצטרפת
השיחה נמשכת לכיוונים מקצועיים
אן מצטרפת למעגל
והשיחה עוברת לעולמות יותר הומניים
לרגע עולה נושא שקרוב ללבי
נושא החטופים
השיחה ממש נעימה
כלומר מאד תומכת
אני יודעת שאני נמצאת באחד המקומות שהם מאד בעד הומניות 
מקום שבו מעריכים את בני האדם
חברה שהכוח שלה נובע משיתוף פעולה פנימי
אן מעלה לרגע את מה שהיה באמסטרדם
המנהלת שלי רק אומרת שהיא ממש מפחדת ממה שהאיסלם עושה בעולם

עוברים למנה הראשונה 
באיטליה בכל ארוחה יגישו תמיד לנשים לפני הגברים
מנהג של כבוד
אני יושבת בין אן לבין אותו מנהל בכיר
ואז הוא שואל אותי שאלה ישירה
למה אין לך אופנוע צהוב
הרי צהוב זה צבע ממש חשוב כיום בישראל
וגם אצלינו בחברה צהוב זה צבע שהוא הצבע השני בייצוג שלנו
מביטה בו
מחייכת

הארוחה מסתיימת
שוב שיחות באולם 
ואז הוא ניגש עם המנהל שלו ושואל שאלה ישירה
מתי את לוקחת את הפנאיגל V2 אלייך להולנד 
אני מביטה בתהדמה
מספרת בכמה מילים עלל ה 916 והוא רק עונה שהוא יודע 
המשך השיחה על החופשה של שבוע וקצת שאליה אצא
לא מפרטת אבל מספרת שאן ואני יוצאות למסע של כיף
מעבר לאיחולי עונג שהוא מאחל
הוא מניח לי את העובדה שבפעם הבאה שאני באיטליה אני חוזרת עם הפניגאלה הצהוב V2 
שיוכן לי כבר מחר ...........

אני בקונכיה שלי
כמו שבלולה שמחפשת להרגע
מחפשת את המקום שלי
המחשבות על מה שעציד לבוא מציגות 2 מצבים שונים
סבל ועונג
ואני קורעה בתוכן
מפחדת ורוצה גם יחד
יודעת שאני מפיקה שותפה אז גם אחראית
מה הייתי צריכה את הכאב ראש הזה
היה פשוט יותר להגיע בלי אחריות
אבל זו הבחירה שלי

בינתיים מתחבאת בפינה

שיחת לילה 
לב אל פות
צוחקות
חזרנו מאירוע של העבודה שלי
מין מפגש מינגלינג עם הרבה פינגרפוד והמון יין טוב
קצת לא יציבות
אן נוגעת לי בכתף בצורה שמסמנת לי שאני עכשיו הנענגת שלה
מרימה את החצאית שלה ויורדת לרצפה
חיוך קטן על פני כמה התגעגעתי לזה
מוזכת את התחתון שלה והפה שלי צמות לפות שלה 
לב אל פות
אני מרגישה קצת נוזלים ועוד קצת
ממשיכה
עד שאן נעה לאחור

ממשיכות בשיחה עמוקה של לב לפות ועוד לב לפות

אז לא יכולתי להמנע מההצעה שקיבלתי בתגובה של Antimatter לפוסט הקודם שלי
וקבעתי עם המנהלת שלי ב Caffè Terz 
נכון שזה רק קפה ועוגיה 
וזה היה בהחלט רעיון נהדר

בקיצור אספרסו חברה טובה ועוגיה טעימה

4 בבוקר
ומשוגעת אחת שמחפשת מקום לשתות אספרסו ולא במלון
ברחוב הראשי הכל סגור
חוזרת למלון
מבקשת מפקידת הקבלה 1 קפה
האספרסו מעולה
שיחה קצרה מתגלגלת באיטלקית
השקט הזה של שעות הבוקר 
במלון קטן ובמקום שאין בו כמעט לחץ

מחייכת 
מחר אן מצטרפת אלי .............

יאיי

כואבת לי הבטן מתהרגשות
סשן ועוד מהסוג הכי קיצוני 
כזה שאני ממש אוהבת וממש סובלת ממנו
ורק עוד שבוע 
רק עוד שבוע 
רק עוד שבוע
מתרגשת
ויודעת שמהר מאד ההתרגשות תהפוך לבכי

מוקדם מידי
כרגיל
מניחה את ספל האספרסו שלי על שולחן האבן
והפיפי זורם לערוגה הקטנה ליד
אין לי מושג איך קוראים לפרחים שכאן אבל הם חיים טוב בזכות המינרלים שנשפכים ממני כל יום

חוזרת פנימה
אן עוד ישנה
מסדרת תיק קטן

קופצת לביקור אצל אמא שלי לכמה שעות ואז טיסה לבולניה 
יש לי כמה ימי עבודה בחברה, לשם שינוי הכנות לדברים שלא קשורים לקבוצת המרוצים
וכשאסיים שם אני חוזרת ישר לבלגיה ............
מתרגשת למרות שיש עוד שבוע עד לסשן שלי
לפחות אן מצטרפת אלי בחמישי בערב לסופשבוע איטלקי

יש רגעים בסשנים שלי שהם ממש מיוחדים
מיוחדים לי אישית
כשאני יודעת שאני בשיא הקושי
כשאני עם חברות בסשן
ואני בדיוק חוזרת מהחדרון של הילדות הקטנות
מגיעה למקום שבו כולן יושבות
ואז במקום להתישב
מבינה שאני צרכיה שוב
מביטה בכולם
ומבקשת סליחה
וחוזרת שוב לחדרון הקטן כדי שוב להיות ילדה גדולה קטנה
הרגע הזה
המבוכה
אפילו שזה טבעי
אפילו שמותר לי כי אני חולה
ואפילו שאף אחת לא ממש מתרגשת
או שבעצם כן אבל לא נאמרת מילה
זה הרגע שלי להרגיש הכי מובכת הכי קטנה הכי אני

( כל מה שנכתב כאן הוא פנטזיה בלבד וכן הייתי רוצה שאן תעשה לי את זה )

קומי !!!
כן קומי כבר
פוקחת עיניים
השעה 3 לפנות בוקר
למה אני בדיוק צריכה לקום עכשיו
קומי היא מנערת לי את השמיכה
מרימה את הראש ומתישבת על שפת המיטה
פוקחת עיניים

מגש עם ספל קטן ונוזל לבן סמיך יחסית מונח עליו
קומי היא אומרת
מביטה בי במבט כועס
אני לא מבינה מדוע או למה

קחי וליגמי את זה עכשיו
אני מנסה להוציא הברה והיא מכניסה קשית לכוס ומגיע לי
סתמי ושתי

העיניים שלי מתחילות להתרגל לאור
היא מגישה לי כוס משקה פירות
ומחייכת

הדקות עוברות
אני מנס להבין מה שתיתי בכלל
ומה אן רוצה ממני
עוד חצי שעה ועוד כוס משקה פירות כלשהו
היא מביטה בי
את עוד לא מבינה נכון ?
אני בשלי 
כמו לא מבינה דבר
עוד חצי שעה ושוב הריטואל של משקה קל בטעם פרי
עכשיו משהו מתחיל להרגיש לי מוזר 
תחושה של פוגרום קטן בבטן

היא מגישה לי תחתונים בגיזרה כמו תחתוני סבתא

תתלבשי
עוד דקה ועכשיו גם טייטץ לבן
וחולצה בגוון ורוד
כדי שאראה כמו סוג של נסיכה

עוד דקה ושוב תחושת פוגרום בבטן 
עכשיו זה כבר יותר חזק
תנועה שכזו
אני מתקפלת קלות
ואז בשניה הופכת לערימה של שילשול
הכל יוצא
גל
ושתי דקות לאחר מכן גל נוסף
ועוד אחד

אן מביטה בי
את ילדה גדולה

היא רק מחייכת ומשלשלת עוד מנה של נוזל לתחתונים
מקלחת ומשחה
עכשיו מותר לי כבר לשירותים

זו רק פנטזיה
אבל זה כל כך קרוב למה שהייתי רוצה עכשיו

זו הפעם הראשונה שבה אנו ממש שוות
זו הפעם הראשונה שאנו הולכות ביחד יד ביד אל אותו האתגר
זו הפעם הראשונה שהניסיון שלי גדול משלה
זו הפעם הראשונה שהיא תרצה ממני חיבוק ולא כדי להנות ממנו אלא כדי להתמודד עם הקושי

ואני לא יודעת אם אני באמת שווה לה או שהיא פשוט משתנה וגדלה למקום שבו הוא שולטת בי אבל יודעת שהביזאר הוא מה שמניע את שתינו