לפני שבועיים. 4 בנובמבר 2024 בשעה 8:12
יש רגעים בסשנים שלי שהם ממש מיוחדים
מיוחדים לי אישית
כשאני יודעת שאני בשיא הקושי
כשאני עם חברות בסשן
ואני בדיוק חוזרת מהחדרון של הילדות הקטנות
מגיעה למקום שבו כולן יושבות
ואז במקום להתישב
מבינה שאני צרכיה שוב
מביטה בכולם
ומבקשת סליחה
וחוזרת שוב לחדרון הקטן כדי שוב להיות ילדה גדולה קטנה
הרגע הזה
המבוכה
אפילו שזה טבעי
אפילו שמותר לי כי אני חולה
ואפילו שאף אחת לא ממש מתרגשת
או שבעצם כן אבל לא נאמרת מילה
זה הרגע שלי להרגיש הכי מובכת הכי קטנה הכי אני