חוויותיה של ביזארית

חוזרת מהמערכת 
סיימתי את כל השטיות
אן שולחת לי, תחזרי באטובוס ולא במונית
היא יודעת בדיוק באיזה מצב אני וזה מאתגר
זה גם אומר שיש לי קילומטר וחצי הליכה רחוב הקטן אליו אני חוזרת
עולה על האוטובוס  ואז הבטן מתחילה להציק
בעצם פחות הבטן ויותר ההרגשה שאני צריכה להתפנות
זה מלחיץ למדי
בודקת בתיק, יש לי מגבונים
חושבת מה לעשות
מחליטה לרדת תחנה לפני
אני יודעת שיש לי הליכה אבל מכאן לפחות יש מקומות להסתתר בדרך
שולחת הודעה לאן
אל תדאגי אני מתעכבת קצת בדרך

יורדת מהאטובוס ויודעת שאני חייבת להתפנות
צועדת ברחוב צדדי
לשמחתי אין הרבה בתים צמודים
ויש כמה עצים פה ושם
עוד קצת ואני ממש לחוצה

מוצאת את המקום הכי נסתר מכולם
מזל שלבשתי חצאית
מרימה אותה 
מפשילה מעט תחתונים
מקווה שאף אחת או אחד לא רואים אותי
ועושה מה שעושה
הנהר זורם ממני ולא נהר של פיפי
מנגבת בכמה מגבונים לחים
מסדרת את התחתונים ומשחררת את החצאית
חוזרת לצעוד
אני חושבת שמישהי ראתה אותי
אבל לא ממש אכפת לי
רק התחושה שאני שונאת תחבורה ציבורית

חוזרת לבית
אן מחכה לי בחדר
לבושה בכלום ושום דבר
ואנרגיה של בואי תקחי אותי