חוויותיה של ביזארית

היא לומדת אומנות
והיום עוסקת בחימר וציור גם יחד
ואני שתמיד אהבתי לראות את הציורים הקטנים שלה ולא ידעתי בכלל להבין מה אני רואה
מבייטה בה שעה שלמה ויותר
ואנו שותקות
והיא רק מביטה בי
בחליפת העור האדומה שכאילו לא קשורה לכלום
ואז היא יוצאת לקפה
בידיים מכוסות נגיעות של חימר
והיא כולה חיוך
ואני נמסה כשאני רואה אותה בבגדים הפשוטים ואל בשמלות שהיו מנת חלקה בשנים שהיינו בשליחויות
והיא כולה אושר
ואני מבינה בדיוק מדוע אני אוהבת לעשות דברים שהם לא שיגרתיים

אני משתפת אותה בשבוע וחצי האחרונים שלי
היא לא ידעה דבר
אנו גרות קרוב יחסית
אבל לא מדברות כל הזמן
אין לי ממש הסבר
אני מרגישה ממש נוח לצידה
ובעיקר מעריכה את החופש שידעה לתת לי
החופש שהופך אותי לזו שאני כיום

הזמן נגמר
היא חוזרת לחימר
ואני יצאתי חזרה עם האדום לסיבוב במחזות הטכנלוגיה השלובה בפיסול בחומרים מתכתיים פלסטיים