חוויותיה של ביזארית

אן תגיע בערב
אני בשקט בפינה שלי
אין לי יותר מה לעשות בעינייני עבודה
אין לי אנרגיה לספר החדש שהתחלתי לכתוב
אין לי אנרגיה לכלום
ואני חסרת מנוחה
מביטה הצידה והחץ האדום מביט בי בחזרה
האופנים האדומים שלי 
מציצה לשעון
יש לי מספיק זמן לתאת לשעתיים או 3
נעים למדי בסה"כ ואני רק צריכה לצאת לחפש בית קפה לעצור בו באמצע
ואם ממש יהיה לי משעמם לצלם את עצמי בפיפי שבטח יהיה באמצע

מתלבשת
כמה דקות ואני כבר בנעלי רכיבה קסדה כפפות וכמובן חליפה
קליק ראשון וקליק שני
הכבישים הקטנים שסביב רוטרדם מדברים אלי
אני יודעת היכן בית הקפה הקטן ומכוונת אליו
בודקת מה המצב שלי באמת
השעון מראה שאני משייטת על 160 וואט וזה מעולה
הרגליים מסובבות בקצב גבוהה
אני כבר מזמן לא טריאתלטית או רוכבת של ממש
אני רוכבת כשבא לי

עוצרת לקפה
מניחה שתי רגליים בהירות על האופניים ושותה לי קפה עם מאפה שוקולד ליד
הנמשים מציירים לי ציור על רגלי העדינות
עולה בחזרה על האוכף
ולא אין לי מקום לעצור לפיפי וגם לצלם
מספיק שארוכב בחזרה הביתה

חוזרת ישר אל ביתה של אן
המכונינת שלה כבר בחניה
את באה אלי אני קורצת וממשיכה לרכוב
עוד 15 דקות וניפגש במקלחת היא עונה לי

חוזרת לביתי
נכנסת למלקחת חצי קרה
אן מצטרפת והטמפרטורה עולה
אני רק צריכה חיבוק עכשיו

מסיימות
נשארות בעירום
אני כותבת
ואן מכינה לנו כריכים טעימים לארוחת טרום ערב