מסיימת יום במשרד
או בעצם במסלול
מדורת השבט ברחבת הטיפולים
חבורת רוכבים צעירים דוברי איטלקית / ספרדית
כולם עם אש בעיניים
חליפות רכיבה חצי מופשלות
אני מבקשת מהצלם שלי עוד כמה שוטים על אחד מהם
מסיימת כמה מילים עם אחד מהם
הם חוזרים מהמלתחות
אחד מהם רואה את הקסדה שלי
הוא צוחק שבטח נתנו לי איזה קטנוע כדי שאוכל להתנייד למלון הקרוב
מביטה בו ומציבעה על הדוקאטי הצהוב שקיבלתי הבוקר לימים הקרובים , הוא חיכה לי כאן
ואני חוזרת עליו למלון
הוא שואל אם אני רוצה להצטרף אליהם למפגש אצל האב המיסד
אני לא יכולה להגיד לא
ניגשת למלתחתות ולובשת את חליפת הרכיבה שלי
הלפטופ עובר אל תיק הגב שלי
הם יוצאים ואני ביחד עימם
הגבעות הקטנות סביב מיזאנו הן מקום מדהים לרכוב בו
הצהוב שלי הוא מפלצת רצינית למען האמת
הרמת גלגל בהילוכים ראשון ושני
מהר מתברר לי שאני רוכבת עם חבורת מופרעים עם חותמת
כלומר הם הכי מקצוענים על המסלול
אבל מחוצה לו הם יודעים לשגע אותי יפה מאד
אחרי 10 ק"מ מצטרף עוד רוכב
אני מזהה
כן פגשתי את האב המיסד
זה שכבר לא מתחרה מולם אבל הוא תמיד שם עבורם
והוא תופעה
חצי שעה מאוחר יותר
הם עוברים למוד גברי מידי עבורי
אחד החברה שואל אותי איך אין לי טבעת על היד
ואני רק עונה שאם הוא מבקר בהולנד הוא מוזמן לבקר אותי את זוגתי
ולא אין לי בכלל טבעות
גם לא תכשיטים אני פשוט אוהבת את החיים בלי לקשט את עצמי בדברים שלא אומרים עלי דבר
צחוק מתגלגל
חיבוק לשני החברה ששיגעתי כל היום
מתניעה את הצהוב ויוצאת לדרכי
יש לי חצי שעה רכיבה כיפית עד למלון
לפני שבועיים. 9 בספטמבר 2024 בשעה 14:51