מסיימת כמה שעות עבודה
ויש לי תחושה מוזרה כזו
צוחקת על עצמי כי אפילו לא החלפתי את חליפת הרכיבה
מסתובבת ברחבת הטיפולים כאילו אני אחת מהרוכבים
עם הגופיה שמתחת חליפה חצי מופשלת מטה
מפעם לפעם לוקחת את האופנוע ורוכבת בהיקפי כדי להדבר עם הצלם שלי ולהנחות אותו מה אני רוצה פחות או יותר
מתישהו נזכרת שסיימתי כבר 3 בקבוקי מיים אבל פיפי עוד לא הספקתי
נכנסת לנוחיות
מורידה את החליפה ומגלה שהתחתון שלי אומר משהו חד משמעי
מתקשרת לחברה שלי לצוות
מבקשת בשקט ( חצי מבוישת ) שתביא לי את השקית שהנחתי בקיוב הקטן שלי
היא כבר מגיעה
מביטה בי
היא האישה היחידה שאני מכירה באמת בצוות
מבוגרת ממני בכמה שנים
היא מבינה מהר מאד
ניגשת לרגע לצד ומביאה לי דלי מגבונים מהצד של המוסך
מחייכת אליה
היא נעלמת משאירה אותי להתארגן לי בשקט
איזה מזל שהבאתי תחתוני מחזור היום איתי לעבודה
מסיימת להתסדר
לובשת את החליפה עולה על האופנוע וקופצת למרכז המסחרי הקטן לקנות לה משהו טעים
לפני חודשיים. 10 בספטמבר 2024 בשעה 10:19