חוויותיה של ביזארית

יוצאת מהמוסך 
חליפה צהובה חדשה
יד ימין לומדת את התגובה של המצערת
נגיעות קלות 
משחקת קצת עם הקלאץ ויוצא לכביש המפותל הקטן שנמצא מעט דרומית 
יש לי שעתיים וחצי וכל מה שאני רוצה זה להרגיש איך זה לרכוב על V2 צעיר ואגרסיבי
5 דקות לתוך הרכיבה אני מגיעה לרמזור 
עוצרת מביטה הרחק לפנים וקדימה
רגל שמאל משלבת לשני והגלגל הקדמי באויר בשלישי הגקדמי חוזר לקרקע המציאות
וכבר בלימה חזקה לקראת הפיתול הבא
30 דקות ו 62 ק"מ מאוחר יותר אני כבר מכירה את החבר החדש שלי
והדבר היחיד שעוד לא מסתדר לי זו השאלה כמה אני יכולה לחפור עם הקסדה במיכל הדלק
עוצרת באוטוגריל הקרוב לקפה ומאפה
הידיים מרגישות כמו אחרי קרב
הנשימה שלי לאת לאת מתייצבת
הגרמין שלי מראה שהדופק ירד סוף סוף ל 65 
אספרסו ומאפה מתוק עם פיסטוק ואני שוב על הצהוב
אני חושבת שאכנה אותך פני כלומר קיצור של פניגאלה ואני מקווה ש 916 לא ייפגע כי פני הרבה יותר מהירה ממנו
וגם הסאונד של צנרת הפליטה הצקרה שלה הרבה יותר נעים 
ממשיכה עוד קצת ופונה חזרה על אותו כביש
קבעתי עם המנהלת שלי בבית קפה במרכז בולוניה ויש לי בדיוק שעה להגיע
הכביש פשוט ממכר
כמה טיפות גשם קל לא מפריעות לי
המשחק בין יד שמאל לימין ורגלית ההילוכים שעובדת קשה מאד, לא כי אני חייבת אלא פשוט כי זה תענוג להרגיש את השילוב המדויק ואת השקט
ואז לסחוט אתצ יד ימין ולהרגיש את הלב שלי נדבק לגב

פיאצה קטנה במרכז בולוניה
עולה על המדרכה והעיניים של חצי מיושבי בית הקפה עלי או כך לפחות אני מרגישה
מלצר לבוש בקפידה מסמן לי היכן יהיה נכון להחנות את פני
המנהלת שחי כבר מחכה לי ומזמינה לשתינו קפה 
איך היא שואלת אותי
אני לא נושמת
הדופק עוד הרבה מעל 100
אני מסירה את הקסדה והיא מביטה לי עמוק בעיניים
את לא כאן היא אומרת
אני לא עונה רק נושמת