במגע של הפה בפה נוסף,
כשהשפה נלחצת בחוזקה לעבר זו שנגדה,
מתחיל מחול, מתואם וספונטני במקביל,
הלשונות מתערבבות, הנוזלים מועברים,
מתחיל מעין מאבק כוחות מי יבלע את מי, אך במאבק הזה אין מנצחים או מפסידים,
כי זרמים חשמליים, התפרצות של הורמונים מתחילה לגעוש בגופים החמים שמחוברים לפיות הללו.
המוח מיטשטש, ההתרגשות עולה ולפתע מתחילה הנואשות להתערב.
נואשות שהמגע וההתרגשות יורגשו באיברים נוספים, היא מחממת את הבטן, מלהיטה את האיברים,
היא הרצון לספק, לממש, לכבוש, להגיע לפורקן.
הידיים נשלחות לחקור, לחפון, לחטט, מחפשות לקרקע את הראש המרחף.
כאילו שאם יאחזו חזק מספיק, אם יצמידו בעוז רב יותר, יוכלו לממש את הרצון לשקע את הגוף כולו בגוף שממול.
הבגדים נעשים מיותרים, אותם בגדים שמשמשים לכיסוי והסוואה, לקישוט ומסכה.
נראים כדבר המיותר ביותר שקיים, הם כעת רק בתפקיד אחד, חוצץ.
אז מסלקים מכשולים, מקרבים עור לעור, מתנחמים בחום גוף של אדם אחר, כשהוא מתחכך ממש כנגד חום הגוף שלך.
הנואשות הופכת אינטנסיבית יותר, רוצים לקרוע חתיכות מהעומד מולך, לסמן, להעביר את מסר התשוקה המפעפעת, לגרום להם להבין.
כעת במחול משתתף כל הגוף, הגוף נעשה חם, לוהט, רטוב, קשיח.
האדרנלין ממלא את האוזניים בקול פעימות הלב ורק המוזיקה של הדופק המואץ נשמעת.
חדירה. חילול. תחושת מלאות. גירוי שהולך וגובר, תחושת דחיפות שמנסים לדכא, עוד לא...עוד מעט..
הקצב הולך וגובר, מתחיל מעין גירוד פנימי.
הגירוד מקורו בפעילות הפיזית המתרחשת, אך מתחיל כגרעין שנבקע במרכז המוח, כמו פצע שרוצים לקלף, מחפשים את תחושת ההקלה, את רגע הבקיעה.
האיברים רוטטים, מהפה יוצאים קולות בלתי רצוניים, חייתים, ראשוניים.
הלהבה גוברת, לשונות האש משתוללות.
פיצוץ.
מתחילה תחושה שמעיפה אותך לאחור מבלי שזזת מילימטר. כיווץ. הרפייה. כיווץ. כיווץ.כיווץ.
הזין נעטף בקירות חמים ורטובים, הקירות הללו חיים, זרמים עוברים בהם, קירות חלקלקים.
הבעילה הופכת עזה יותר, תחושת ריחוף עוטפת אתכם, זיעה מטפטפת, טעמה מלוח, טועמים, מוצצים, הידיים חוקרות, הלשונות עוברות לאיברים אחרים, נושכים, שורטים, חובטים, מושכים.
אקסטזה.
הזמן חולף, המיתות הקטנות מצטברות, הריקוד נמשך, אין עייפות, אין זמן, אין עולם.
סיגריה. שוכבים מותשים. נרדמים.
מתעוררים וממשיכים.
ביינתים העולם מצטמצם לעולם של פנטזיה ותשוקה,
לעולם של סיפוק וגמירה, להקלה מבורכת, ניתוק, חיבור, נפרדות, איחוד, פורקן, תסכול.
נע בין התלטפויות של רוך ועדינות לאלימות שמוצאת ביטוי נחוץ.
סינרגיה.
