Demons

I wonder when I'll stop crying in the bathroom at work. 

I want to make friends. 

I don't know how. 

If you see me in my social life, you'll think im surrounded by friends. But they are people im not close to. 

I act strong. I know I'm tough. 

But at night, when i meet my demons alone. 

I'm scared and weak. 

My  Psychiatrist is annoyingly smart. 

"No one have a reason to live. 

You also don't have a reason to not live. 

Your choice to make the best of it."

Ohh shut up and let me be blue. 

My mom told me, don't be alone.

Its dangerous. 

When you learn to live by yourself, you become independent of every aspect of your life. 

You don't need anyone and in time you don't want anyone. 

My mom is smart. 

Im here alone. 

Its super dark and wonderful. 

I like being alone.

Im fine alone. 

I don't need a close friend. 

I don't engage much, or at all. 

But sometimes,

I feel lonely. 

Like today. 

The most dangerous person to be with, 

Is someone who doesn't love you and still doesn't want to lose you. 

And one morning,

your name won't hurt.

I won't stalk you.

I won't miss you.

It will make me finally happy.

She's a mess of gorgeous chaos,

and you can see it in her eyes.

הזמן עבר ומישהי אחרת כבר אוספת לך את הכאב

תופרת את נקרעים של הלב, במקומי

עכשיו אתה מרשה לעצמך ליפול חזק

אבל נשאר חצי גיבור וחצי מצולק

כמו שנשארתי שם איתך

באמצע המבול של החיים שלך

עם השנים

הגעגוע לא יצחק לי בפנים

ואחרים עוד ייכנסו לי לחיים

יזיזו משהו בתוכי בלי שאתפרק

בלי שהקרקע תיסדק

ולפחות

אני אמצא אותך בהם טיפה פחות

בלב שלם החזרתי את המפתחות

והכאב הזה לא פראייר מסתבר

אבל יצאתי חזקה יותר

חזקה יותר

נתתי לעצמי דחיפה כדי לגדול

מצאתי לי פינה שקטה

לבנות את כל מה שהרסת

איך פספסת

מרוב חיפוש כבר לא ראיתַ בעיניים

איבדת את עצמך אז בינתיים

מישהי אחרת מגשימה אותך אולי

עם השנים

הגעגוע לא יצחק לי בפנים

ואחרים עוד ייכנסו לי לחיים

יזיזו משהו בתוכי בלי שאתפרק

בלי שהקרקע תיסדק

ולפחות

אני אמצא אותך בהם טיפה פחות

בלב שלם החזרתי את המפתחות

והכאב הזה לא פראייר מסתבר

אבל יצאתי חזקה יותר

חזקה יותר

היא לא יודעת איך חשבנו

שהזמן נשאר לעולמים

שהפצעים בסוף נעלמים

נסענו ככה בהילוך מהיר

צורחים ת'נשמה באיזה שיר

עד שנגמר לי האוויר

עם השנים

הזכרונות לא יצחקו לי בפנים

ואיכשהו אני אחזור להאמין

יזיזו משהו בתוכי בלי שאתפרק

בלי שהקרקע תיסדק

ולפחות

אני לא אקנה על אוטומט שום הבטחות

הטעויות שלך מולי זה לא כוחות

והכאב הזה לא פראייר מסתבר

אבל אני יותר

אני יותר.