אני לא מצליחה להוציא מהראש שלי את התמונה שלך
מפסק את הרגליים שלי חזק יותר, דוחף אותן הצידה בכזו עוצמה שאני יודעת שאני הולכת לענוד את הסימנים הכחולים לימים הקרובים.
ופתאום הראש שלך בין הרגליים שלי, מלקקות אותי בתאווה שכמעט משתלטת עלייך.
הלשון שלך מסתחררת סביב הדגדגן שלי ואני מתפתלת, נאבקת בקשר שמרתק את הידיים שלי אל מעל ראשי.
רוצה לגעת בך, לדחוף את הראש שלך חזק יותר אליי, לשרוט את הידיים שלך, את הכתפיים שלך מרוב העונג שאתה נותן לי,
אבל במקום זה אני נותנת לעונג להשתלט עליי,
לתחושה של חוסר האונים של רק להיכנע
להיכנע להיכנע להיכנע
לך
עד שאני מתחננת בפנייך, שואלת עם דמעות בעיניים
מבקשת לגמור - לתת לעונג להטביע אותי בתוכו.
ואתה מחייך, נותן את רשותך. אני אפילו לא מצליחה לראות אותך יותר מרוב שהעיניים שלי מתגלגלות אחורה.
אני רק מרגישה את הפה שלך נסגר על הדגדגן שלי, מוצץ ומענג.
האצבע שלך מוצאת את החור ההדוק שלי, ואני מסתחררת
צורחת את השם שלך שבטוח שומעים בכל הקומה שלנו במלון.
צורחת ומתפרקת
והלשון שלך אוספת הכל.
כשאתה קם ומנשק אותי,
קשה לי לפספס את הטעם שלי על השפתיים שלך
והמילה היחידה שאני מצליחה להגיד, בחצי חיוך מעולף,
״יאמי״
