בגדול משפט שאני פשוט מתעבת.
בקטן, משפט שמשגע אותי.
לא משנה מה אתה עובר, מה אתה חווה , מה אתה מרגיש, הוא עדיין נחשב ומתקבל כתשובה לגיטימית.
זו לדעתי רק בעיה אחת ובישבילי רק סיבה אחת ללמה לתעב אותו.
אבל יש כל כך הרבה בעיות וסיבות שאני לא חושבת שאני אוכל לציין ולהסביר את כולן,
שלא לדבר על להעביר אותן בצורה טובה ומובנת .
אז במקום, שאני חושבת על זה, אגיד, שבסופו של דבר, כל פעם שאני שומעת את המשפט הזה, זה אוטומטית מעלה לי לראש
"אז למה?"
כי אם זה החיים, אז למה? למה להמשיך? למה לי לעבור את זה אם החיים מלאים בכאלה דברים? למה לי לרצות אותם? למה זה החיים? ולמה זה לגיטימי לכולם שזה ככה? למה כולם כל כך בסדר עם זה ורק אני נתקעת עם מיליון מחשבות ותהיות מזה?
ובכן עם כמה שאני מוצאת את זה אירוני וללא ספק קצת כמו בדיחה התשובה המתקבלת לכל השאלות האלה היא כמובן ,
כי "זה החיים".
